Und eigentlich wollte er ihm alles zugeben, und dass er nicht [alles] zugegeben hat, [liegt daran, dass] er sich ihm [nur vorläufig] entziehen will; er denkt: „Bis ich Geld habe, dann bezahle ich ihn.“ Und der Allbarmherzige sagte: Erlege ihm einen Schwur auf, damit er ihm alles zugibt.
והאי בכוליה בעי דלודי ליה והאי דלא אודי אשתמוטי הוא דקא מישתמט מיניה סבר עד דהוו לי זוזי ופרענא ליה ואמר רחמנא רמי שבועה עליה כי היכי דלודי ליה בכוליה
Und was ist der Schluss vom Leichteren aufs Schwerere? Wenn sein Mund, der ihn nicht zu Geld verpflichtet, ihn zu einem Schwur verpflichtet, ist es dann nicht folgerichtig, dass Zeugen, die ihn zu Geld verpflichten, ihn zu einem Schwur verpflichten?
ומאי ק"ו ומה פיו שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה
Was [heißt hier] Geld? Eine Geldbuße. Wenn sein Mund, der ihn nicht zu einer Geldbuße verpflichtet, ihn zu einem Schwur verpflichtet, ist es dann nicht folgerichtig, dass Zeugen, die ihn zu einer Geldbuße verpflichten, ihn zu einem Schwur verpflichten?
מאי ממון קנס ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שמחייבין אותו שבועה
Was [gilt] für seinen Mund? Er verpflichtet ihn doch zu einem Opfer! Willst du es [ebenso] von Zeugen sagen, die ihn nicht zu einem Opfer verpflichten?
מה לפיו שכן מחייבו קרבן תאמר בעדים שאין מחייבין אותו קרבן
Das ist keine Schwierigkeit: Rabbi Chija ist der Ansicht von Rabbi Meir, der sagt, Zeugen verpflichten ihn zu einem Opfer, aus einem Schluss vom Leichteren aufs Schwerere.
הא לא קשיא רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדים מחייבין אותו קרבן מק"ו
Denn wir haben gelernt: Sagen zwei zu ihm: „Du hast Talg gegessen“, und er sagt: „Ich habe nicht gegessen“, so verpflichtet [ihn]Rabbi Meir, die Weisen aber sprechen [ihn] frei.
דתנן אמרו לו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרים
Rabbi Meir sagte: Wenn zwei ihn zur schweren Todesstrafe bringen können, sollen sie ihn nicht zum leichten Opfer bringen können? Sie sagten zu ihm: Wie aber, wenn er sagen will: „Ich habe vorsätzlich gehandelt“ – wäre er [dann nicht] frei?
אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי יפטר
Vielmehr: Was [gilt] für seinen Mund? Er verpflichtet ihn doch zum Fünftel! – Das ist keine Schwierigkeit: Rabbi Chija ist der Ansicht von Rabbi Meir; so wie er ihn aus einem Schluss vom Leichteren aufs Schwerere zu einem Opfer verpflichtet, so verpflichtet er ihn aus einem Schluss vom Leichteren aufs Schwerere zum Fünftel.
אלא מה לפיו שכן מחייבו חומש הא לא קשיא רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה כי היכי דמחייב ליה קרבן מק"ו מחייב ליה חומש מקל וחומר
Vielmehr: Was [gilt] für seinen Mund? Er unterliegt doch weder der Widerlegung noch der Überführung [als Falschzeuge]! Willst du es [ebenso] von Zeugen sagen, die der Widerlegung und der Überführung unterliegen?
אלא מה לפיו שכן אינו בהכחשה ובהזמה תאמר בעדים שישנן בהכחשה ובהזמה
Vielmehr folgt es vom einzelnen Zeugen: Wenn ein einzelner Zeuge, der ihn nicht zu Geld verpflichtet, ihn zu einem Schwur verpflichtet, ist es dann nicht folgerichtig, dass Zeugen, die ihn zu Geld verpflichten, ihn zu einem Schwur verpflichten?
אלא אתיא מעד אחד ומה עד אחד שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה
Was [gilt] für den einzelnen Zeugen? Dort schwört er doch über das, was [der Zeuge] bezeugt;
מה לעד אחד שכן על מה שהוא מעיד הוא נשבע
Original: Bava Metzia 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.