auch beim ersten [Fall] – ist die Halacha [dort] wie er, oder ist die Halacha nicht wie er? Er sagte zu ihm: Rabbi Jose war abweichender Ansicht auch beim ersten [Fall], und die Halacha ist wie er auch beim ersten [Fall].
אף בראשונה הלכה כמותו או אין הלכה כמותו אמר ליה חלוק היה ר' יוסי אף בראשונה והלכה כמותו אף בראשונה
Es wurde auch gesagt: Rabbi Elasar sagte: Rabbi Jose war abweichender Ansicht auch beim ersten [Fall], und die Halacha ist wie er auch beim ersten [Fall]. Und Rabbi Jochanan sagte: Rabbi Jose stimmte beim ersten [Fall] zu, weil er bereits bezahlt hatte.
אתמר נמי אמר ר' אלעזר חלוק היה ר' יוסי אף בראשונה והלכה כמותו אף בראשונה ור' יוחנן אמר מודה היה ר' יוסי בראשונה שכבר שילם
Hat er bezahlt – ja; hat er nicht bezahlt – nein? Rabbi Chija bar Abba sagte doch im Namen von Rabbi Jochanan: „Hat bezahlt“ heißt nicht wirklich bezahlt, sondern sobald er gesagt hat: Ich will bezahlen, auch wenn er nicht bezahlt hat! Sage: Rabbi Jose stimmte beim ersten [Fall] zu, weil er bereits gesagt hatte: Ich will bezahlen.
שילם אין לא שילם לא והאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כיון שאמר הריני משלם אע"פ שלא שילם אימא מודה היה ר' יוסי בראשונה שכבר אמר הריני משלם:
MISCHNA: Hat er zu zweien gesagt: Ich habe einem von euch eine Mine geraubt und weiß nicht, welchem von euch; oder: Der Vater eines von euch hat bei mir eine Mine in Verwahrung gegeben, und ich weiß nicht, welcher es ist – so gibt er diesem eine Mine und jenem eine Mine, denn er hat es aus eigenem Mund gestanden.
מתני׳ אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם או אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו
Zwei haben bei einem in Verwahrung gegeben, dieser eine Mine und jener zweihundert [Sus]. Dieser sagt: Die zweihundert gehören mir; und jener sagt: Die zweihundert gehören mir – so gibt er diesem eine Mine und jenem eine Mine, und der Rest bleibt liegen, bis Elia kommt.
שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו
Und ebenso [bei] zwei Geräten, eines eine Mine wert und eines tausend Sus wert: Dieser sagt: Das schöne gehört mir; und jener sagt: Das schöne gehört mir – so gibt er das kleine einem von ihnen und gibt aus dem großen den Wert des kleinen dem anderen, und der Rest bleibt liegen, bis Elia kommt. Rabbi Jose sagte: Wenn dem so ist, was hat [dann] der Betrüger verloren? Vielmehr bleibt das Ganze liegen, bis Elia kommt.
וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז זה אומר יפה שלי וזה אומר יפה שלי נותן את הקטן לאחד מהן ומתוך הגדול נותן דמי קטן לשני והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו א"ר יוסי א"כ מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו:
Dagegen wurde ein Widerspruch erhoben: „Zwei haben bei einem in Verwahrung gegeben, dieser eine Mine und jener zweihundert. Dieser sagt: Die zweihundert gehören mir; und jener sagt: Die zweihundert gehören mir – so gibt er diesem eine Mine und jenem eine Mine, und der Rest bleibt liegen, bis Elia kommt.“
ורמינהי שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו
Er sagte zu ihm: Stellst du anvertrautes Gut einem Raub gegenüber? Beim Raub, wo er ein Verbot übertreten hat, haben die Rabbanan ihn bestraft; beim anvertrauten Gut, wo er kein Verbot übertreten hat, haben die Rabbanan ihn nicht bestraft.
א"ל פקדון אגזל קא רמי גזל דעבד איסורא קנסוהו רבנן פקדון דלא עבד איסורא לא קנסוהו רבנן
Dann stelle doch anvertrautes Gut anvertrautem Gut gegenüber und Raub einem Raub! Anvertrautes Gut gegenüber anvertrautem Gut: Im ersten Satz wird gelehrt: „oder: Der Vater eines von euch hat bei mir eine Mine in Verwahrung gegeben, und ich weiß nicht, welcher es ist – so gibt er diesem eine Mine und jenem eine Mine“. Dagegen wurde ein Widerspruch erhoben: „Zwei haben in Verwahrung gegeben“ usw.
ורמי פקדון אפקדון ורמי גזל אגזל פקדון אפקדון דקתני רישא או אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה ורמינהי שנים שהפקידו וכו'
Rawa sagte: Im ersten Satz ist es, als hätten sie es ihm in zwei Bündeln in Verwahrung gegeben, wobei er hätte achtgeben müssen. Im Schlusssatz ist es, als hätten sie es ihm in einem Bündel in Verwahrung gegeben, wobei er nicht hätte achtgeben müssen – etwa wenn sie beide zusammen auf einmal in Verwahrung gegeben haben; denn er sagt zu ihnen: Ihr selbst habt einander nicht beachtet – soll ich [darauf] achten?
אמר רבא רישא נעשה כמי שהפקידו לו בשני כריכות דהוה ליה למידק סיפא נעשה כמי שהפקידו לו בכרך אחד דלא הוה ליה למידק כגון דאפקידו תרוייהו בהדי הדדי בחד זימנא דאמר להו אנת גופייכו לא קפדיתו אהדדי אנא קפידנא
Dann stelle doch Raub einem Raub gegenüber! Hier wird gelehrt: „Hat er zu zweien gesagt: Ich habe einem von euch eine Mine geraubt und weiß nicht, welchem von euch; oder: Der Vater eines von euch hat bei mir eine Mine in Verwahrung gegeben, und ich weiß nicht, welcher es ist – so gibt er diesem eine Mine und jenem eine Mine.“
ורמי גזל אגזל קתני הכא אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם או אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזהו נותן לזה מנה ולזה מנה
Dagegen wurde ein Widerspruch erhoben: Hat er einen von fünfen beraubt und weiß nicht, welchen von ihnen er beraubt hat; dieser sagt: Mich hat er beraubt, und jener sagt: Mich hat er beraubt – so legt er das Geraubte zwischen sie und zieht sich zurück – Worte von Rabbi Tarfon. Also entziehen wir Geld nicht aufgrund eines Zweifels, sondern sagen: Belass das Geld im Besitz seines Eigentümers!
ורמינהי גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן גזל זה אומר אותי גזל וזה אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי ר"ט אלמא מספיקא לא מפקינן ממונא ואמרינן אוקים ממונא בחזקת מריה
Und woher [weißt du], dass unsere Mischna hier [von]Rabbi Tarfon ist? Denn dazu wird gelehrt: Rabbi Tarfon gibt zu bei dem, der zu zweien sagt: Ich habe einem von euch eine Mine geraubt und weiß nicht, welchem von euch, dass er diesem eine Mine und jenem eine Mine gibt.
וממאי דמתני' דהכא ר"ט היא דקתני עלה דההיא מודה ר"ט באומר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם שנותן לזה מנה ולזה מנה
Dort, wenn sie ihn verklagen; hier, wenn er kommt, um seiner Pflicht vor dem Himmel zu genügen. Das ist auch genau [aus dem Wortlaut] zu entnehmen, denn es wird gelehrt: „denn er hat es aus eigenem Mund gestanden“. Daraus ist es zu entnehmen.
התם דקא תבעי ליה הכא בבא לצאת ידי שמים דיקא נמי דקתני שהודה מפי עצמו שמע מינה
Der Meister sagte: Dort, wenn sie ihn verklagen. Und was bringt jener vor? Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Jener schweigt. Raw Mattana sagte im Namen Raws: Jener
אמר מר התם דקא תבעי ליה והלה מה טוען רב יהודה אמר רב הלה שותק רב מתנה אמר רב הלה
Original: Bava Metzia 37a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.