In den Tagen Rabbis wurde diese Mischna gelehrt. Da verließ alle Welt die Mischna und ging der Gemara nach. Da trug er ihnen wiederum vor: „Doch laufe stets eher zur Mischna als zur Gemara.“
בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא
Was trug er vor? Wie Rabbi Jehuda, der Sohn von Rabbi Ilai, vortrug: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Verkünde meinem Volk ihren Frevel und dem Haus Jakob ihre Sünden“ (Jes 58,1)?
מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב (ישעיהו נח, א) הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם
„Verkünde meinem Volk ihren Frevel“ – das sind die Gelehrten, bei denen Versehen wie Vorsatz gelten. „Und dem Haus Jakob ihre Sünden“ – das sind die Unkundigen, bei denen Vorsatz wie Versehen gilt. Und das ist es, was wir gelernt haben: Rabbi Jehuda sagt: Sei achtsam beim Lernen, denn ein Versehen beim Lernen gilt als Vorsatz.
הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן ר' יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון
Rabbi Jehuda, der Sohn von Rabbi Ilai, trug vor: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Hört das Wort des Ewigen, die ihr vor seinem Wort erbebt“ (Jes 66,5)? Das sind die Gelehrten. „[Es sagen] eure Brüder“ – das sind die Kenner der Schrift; „die euch hassen“ – das sind die Kenner der Mischna; „die euch verstoßen“ – das sind die Unkundigen.
דרש ר' יהודה בר' אלעאי מאי דכתיב (ישעיהו סו, ה) שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ
Vielleicht sagst du: Ihre Hoffnung ist dahin und ihre Aussicht vernichtet? Die Schrift lehrt: „Und wir wollen eure Freude sehen“. Vielleicht sagst du: Israel wird zuschanden? Die Schrift lehrt: „Sie aber werden zuschanden“ – die Götzendiener werden zuschanden, und Israel wird sich freuen.
שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכוים ת"ל ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו:
MISCHNA: Wer bei seinem Nächsten ein Tier oder Geräte in Verwahrung gegeben hat, und sie wurden gestohlen oder gingen verloren, und [der Verwahrer] hat bezahlt und wollte nicht schwören – denn man hat doch gesagt: Ein unentgeltlicher Hüter schwört und ist frei –,
מתני׳ המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא
[und dann] wird der Dieb gefunden, so zahlt er das Doppelte; hat er geschlachtet oder verkauft, zahlt er das Vier- und Fünffache. An wen zahlt er? An den, bei dem das anvertraute Gut war.
נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו
Hat er geschworen und wollte nicht bezahlen, [und dann] wird der Dieb gefunden, so zahlt er das Doppelte; hat er geschlachtet oder verkauft, zahlt er das Vier- und Fünffache. An wen zahlt er? An den Eigentümer des anvertrauten Gutes.
נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם לבעל הפקדון:
Beide sind nötig. Denn hätte er [nur] das Tier gelehrt, so hätte ich gesagt: Nur bei einem Tier überträgt er ihm das Doppelte, weil es viel Mühe macht, es hinein- und hinauszubringen; bei Geräten aber, die nicht viel Mühe machen, sage ich: Er überträgt ihm das Doppelte nicht.
צריכי דאי תנא בהמה הוה אמינא בהמה הוא דמקני ליה כפילא משום דנפיש טירחה לעיולה ולאפוקה אבל כלים דלא נפיש טירחייהו אימא לא מקני ליה כפילא
Und hätte er [nur] Geräte gelehrt, so hätte ich gesagt: Nur bei Geräten überträgt er ihm das Doppelte, weil ihr Doppeltes nicht viel ausmacht; bei einem Tier aber, für das [der Dieb], wenn er es geschlachtet oder verkauft hat, das Vier- und Fünffache zahlt, sage ich: Er überträgt ihm das Doppelte nicht. [Daher] ist es nötig.
ואי תנא כלים הוה אמינא כלים הוא דקמקני ליה כפילא משום דלא נפיש כפלייהו אבל בהמה דכי טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' אימא לא מקני ליה כפילא צריכא
Rami bar Chama wandte ein: Aber ein Mensch kann doch nichts übereignen, was noch nicht in die Welt gekommen ist! Und selbst nach Rabbi Meir, der sagt, ein Mensch könne übereignen, was noch nicht in die Welt gekommen ist, gilt das nur etwa für Dattelpalmfrüchte, die gewöhnlich kommen.
מתקיף לה רמי בר חמא והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואפילו לר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו
Original: Bava Metzia 33b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.