[so] könnte es dazu kommen, dass man [das dritte] mit dem ersten verwechselt – [deshalb sagt man:] Es kommt das dritte Wallfahrtsfest.
אתיא לאחלופי בראשון הא קא אתי רגל שלישי
Bawa Mezia 28b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Anfangs pflegte jeder, der einen Fund gemacht hatte, ihn an drei Wallfahrtsfesten auszurufen und nach dem letzten Fest noch sieben Tage lang, damit [der Verlierer] drei [Tage] gehen, drei zurückkehren und einen Tag ausrufen [konnte]. Seit der Tempel zerstört wurde – möge er bald, in unseren Tagen, wieder aufgebaut werden –, verordnete man, dass man in den Synagogen und Lehrhäusern ausrufe. Und seit sich die Gewalttäter mehrten, verordnete man, dass man es seinen Nachbarn und Bekannten mitteile, und das genügt.
ת"ר בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר רגל אחרון שבעת ימים כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד משחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומשרבו האנסים התקינו שיהו מודיעין לשכיניו ולמיודעיו ודיו
Was heißt: „seit sich die Gewalttäter mehrten“? Dass sie sagten: Ein Fund gehört dem König. Rabbi Ami fand einen Beutel mit Denaren. Ein Mann sah ihn, wie er sich fürchtete. Er sagte zu ihm: Geh, nimm ihn für dich, denn wir sind keine Perser, die sagen: Ein Fund gehört dem König.
מאי משרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא רבי אמי אשכח אודייא דדינרי חזייה ההוא בר נש דקא מירתת א"ל זיל שקול לנפשך דלאו פרסאי אנן דאמרי אבידתא למלכא
Die Rabbanan lehrten: Es gab in Jerusalem einen „Stein der Ansprüche“. Jeder, der etwas verloren hatte, wandte sich dorthin, und jeder, der etwas gefunden hatte, wandte sich dorthin. Dieser stand da und rief aus, und jener stand da, gab Kennzeichen an und nahm es. Und das ist es, was wir gelernt haben: „Geht hinaus und seht, ob der Stein der Ansprüche weggewaschen ist.“
ת"ר אבן טוען היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחת אבן הטוען:
MISCHNA: Hat [jemand] den Fund genannt, aber seine Kennzeichen nicht genannt, gebe er ihn ihm nicht. Und dem Betrüger gebe er ihn nicht, auch wenn er seine Kennzeichen genannt hat, denn es heißt: „bis dein Bruder nach ihm fragt“ (Dtn 22,2) – bis du deinen Bruder ausforschst, ob er ein Betrüger ist oder ob er kein Betrüger ist.
מתני׳ אמר את האבידה ולא אמר סימניה לא יתן לו והרמאי אע"פ שאמר סימניה לא יתן לו שנאמר (דברים כב, ב) עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי:
GEMARA: Es wurde gesagt: Raw Jehuda sagt: Man ruft „einen Fund“ aus. Und Raw Nachman sagt: Man ruft „einen Mantel“ aus.
גמ׳ אתמר רב יהודה אמר אבידתא מכריז ור"נ אמר גלימא מכריז
Raw Jehuda sagt: Man ruft „einen Fund“ aus, denn wenn du sagst, man ruft „einen Mantel“ aus, müssen wir einen Betrüger befürchten.
רב יהודה אמר אבידתא מכריז דאי אמרת גלימא מכריז חיישינן לרמאי
Raw Nachman sagt: Man ruft „einen Mantel“ aus; einen Betrüger befürchten wir nicht, denn sonst nähme die Sache kein Ende.
ר"נ אמר גלימא מכריז לרמאי לא חיישינן דא"כ אין לדבר סוף
Wir haben gelernt: Hat er den Fund genannt, aber seine Kennzeichen nicht genannt, so gebe er ihn ihm nicht. Gut, wenn du sagst, man ruft „einen Fund“ aus, so lehrt es uns dies: Auch wenn er „einen Mantel“ gesagt hat, geben wir ihn ihm nicht zurück, solange er keine Kennzeichen genannt hat. Wenn du aber sagst, man ruft „einen Mantel“ aus – [der Finder] hat „einen Mantel“ gesagt, und [der andere] hat „einen Mantel“ gesagt: Muss man da noch sagen, dass wir ihm nicht zurückgeben, wenn er keine Kennzeichen genannt hat?
תנן אמר את האבידה ולא אמר את סימניה ה"ז לא יתן לו אי אמרת בשלמא אבידתא מכריז הא קמ"ל אע"ג דאמר גלימא כי לא אמר סימנין לא מהדרינן ליה אלא אי אמרת גלימא מכריז אמר איהו גלימא ואמר איהו גלימא צריכא למימר כי לא אמר סימנין לא מהדרינן ליה
Raw Safra sagte: Tatsächlich ruft man „einen Mantel“ aus; [der Finder] hat „einen Mantel“ gesagt, und [der andere] hat Kennzeichen genannt. Und was bedeutet „er hat seine Kennzeichen nicht genannt“? Er hat nicht seine eindeutigen Kennzeichen genannt.
אמר רב ספרא לעולם גלימא מכריז אמר איהו גלימא ואמר איהו סימנין ומאי לא אמר את סימניה לא אמר סימנין מובהקין דידה:
„Und dem Betrüger gebe er ihn nicht, auch wenn er seine Kennzeichen genannt hat.“ Die Rabbanan lehrten: Anfangs pflegte jeder, der etwas verloren hatte, Kennzeichen anzugeben und es zu nehmen. Seit sich die Betrüger mehrten, verordnete man, dass man zu ihm sage: Geh und bringe Zeugen, dass du kein Betrüger bist, und nimm es.
והרמאי אע"פ שאמר את סימניה ה"ז לא יתן לו: ת"ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבידה היה נותן סימנין ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרים לו צא והבא עדים דלאו רמאי את וטול
Wie jener [Fall], als dem Vater von Raw Papa ein Esel abhandenkam und man ihn fand. Er kam vor Rabba bar Raw Huna. Der sagte zu ihm: Geh, bring Zeugen, dass du kein Betrüger bist, und nimm ihn. Er ging und brachte Zeugen. Er sagte zu ihnen: Wisst ihr von ihm, dass er ein Betrüger ist? Sie sagten zu ihm: Ja. Er sagte zu ihnen: Ich soll ein Betrüger sein?! Sie sagten zu ihm: Wir meinten, dass du kein Betrüger bist. Rabba bar Raw Huna sagte: Es ist einleuchtend: Niemand bringt einen Nachteil über sich selbst.
כי הא דאבוה דרב פפא אירכס ליה חמרא ואשכחוה אתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה זיל אייתי סהדי דלאו רמאי את וטול אזל אייתי סהדי אמר להו ידעיתון ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין אמר להו אנא רמאה אנא אמרו ליה אנן לאו רמאי את קאמרינן אמר רבה בר רב הונא מסתברא לא מייתי איניש חובתא לנפשיה:
MISCHNA: Alles, was arbeitet und frisst, lasse er arbeiten und fressen; und was nicht arbeitet und frisst, werde verkauft, denn es heißt: „und du sollst es ihm zurückgeben“ (Dtn 22,2) – sieh zu, wie du es ihm zurückgibst.
מתני׳ כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ודבר שאין עושה ואוכל ימכר שנאמר (דברים כב, ב) והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו
Was geschieht mit dem Erlös? Rabbi Tarfon sagt: Er darf ihn benutzen; deshalb haftet er dafür, wenn er verloren geht. Rabbi Akiwa sagt: Er darf ihn nicht benutzen; deshalb haftet er nicht dafür, wenn er verloren geht.
מה יהא בדמים ר"ט אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן ר"ע אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן:
GEMARA: Und [das gilt] für immer? Raw Nachman sagte im Namen Schmuels: Bis zu zwölf Monaten. Ebenso wurde gelehrt: Alles, was arbeitet und frisst, wie etwa Kuh und Esel, versorgt er bis zu zwölf Monaten; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite.
גמ׳ ולעולם אמר רב נחמן אמר שמואל עד י"ב חדש תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור מטפל בהן עד י"ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Kälber und Fohlen versorgt er drei Monate; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite. Gänse und Hühner versorgt er dreißig Tage; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite.
עגלים וסייחין מטפל בהן שלשה חדשים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אווזין ותרנגולין מטפל בהם שלשים יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Ein Huhn ist wie Großvieh. Ebenso wurde gelehrt: Huhn und Großvieh versorgt er zwölf Monate; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite. Kälber und Fohlen versorgt er dreißig Tage; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite. Gänse und Hühner und alles, dessen Versorgung mehr kostet, als es einbringt, versorgt er drei Tage; von da an schätzt er ihren Wert und legt [das Geld] beiseite.
אמר רב נחמן בר יצחק תרנגולת כבהמה גסה תניא נמי הכי תרנגולת ובהמה גסה מטפל בהן שנים עשר חודש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן עגלים וסייחין מטפל בהן ל' יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אווזין ותרנגולין וכל דבר שטיפולו מרובה משכרו מטפל בהן שלשה ימים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Das widerspricht sich: Kälber und Fohlen gegen Kälber und Fohlen, Gänse und Hühner gegen Gänse und Hühner!
קשיא עגלים וסייחין אעגלים וסייחין אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין
Kälber und Fohlen gegen Kälber und Fohlen ist kein Widerspruch: Das eine [spricht] von solchen auf der Weide, das andere von Mastvieh.
עגלים וסייחין אעגלים וסייחין לא קשיא הא דרעיא והא דפטומא
Gänse und Hühner gegen Gänse und Hühner ist ebenfalls kein Widerspruch: Das eine [spricht] von großen, das andere von kleinen.
אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין נמי לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:
„Und was nicht arbeitet und frisst.“ Die Rabbanan lehrten: „Und du sollst es ihm zurückgeben“ – sieh zu, wie du es ihm zurückgibst: dass er nicht ein Kalb an Kälber verfüttere, ein Fohlen an Fohlen, eine Gans an Gänse und ein Huhn an Hühner.
ושאינו עושה ואוכל: תנו רבנן והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו שלא יאכיל עגל לעגלים וסיח לסייחין אווזא לאווזין ותרנגול לתרנגולין:
„Was geschieht mit dem Erlös? Rabbi Tarfon sagt: Er darf ihn benutzen“ usw. Sie streiten doch nur
מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש וכו': עד כאן לא פליגי
Original: Bava Metzia 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.