das eine bei einem Gesunden, das andere bei einem Todkranken.
הא בבריא והא בשכיב מרע
Bawa Mezia 19b בבא מציעא
Die Mischna, die lehrt: „Hat er gesagt: ‚Gebt!‘, so gibt man“, [spricht] von einem Todkranken, der [von seiner Schenkung] zurücktreten kann.
מתניתין דקתני הא אמר תנו נותנין בשכיב מרע דבר מהדר הוא
Denn wir sagen: Was ist zu befürchten? Vielleicht hat er sie ursprünglich für diesen geschrieben, es sich anders überlegt und sie ihm nicht gegeben, und dann hat er sie für einen anderen Menschen geschrieben und ihm gegeben, [und] jetzt tritt er von dem zurück, dem er sie gegeben hat?
דאמרינן מאי איכא למימר דלמא כתבה מעיקרא להאי ואמליך ולא יהבה ניהליה והדר כתבה לאיניש אחרינא ויהביה ניהליה השתא קא הדר ביה מההוא דיהבה ניהליה
Hat er sie ihm als Schenkung eines Gesunden gegeben, entsteht kein Schaden, denn wenn zwei [Urkunden] hervorkommen, erwirbt der Letzte, da er ja von der ersten zurückgetreten ist.
אי במתנת בריא יהבה ליה לית ליה פסידא דכי נפקא תרתי בתרייתא זכי דהא הדר ביה מקמייתא
Hat er sie ihm auch als Schenkung eines Todkranken gegeben, entsteht dabei kein Schaden, denn der Letzte erwirbt, da er von der ersten zurückgetreten ist.
אי במתנת שכיב מרע נמי יהבה ניהליה לית בה פסידא דבתרייתא זכי דקא הדר ביה מקמייתא
Wenn er in der Baraita lehrt: „Obwohl beide es zugeben, soll er sie weder diesem noch jenem zurückgeben“, [spricht er] von einem Gesunden, der nicht zurücktreten kann.
כי קתני בברייתא אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה בבריא דלאו בר מהדר הוא
Denn wir sagen: Vielleicht hat er sie ursprünglich für diesen geschrieben, es sich anders überlegt und sie ihm nicht gegeben, und dann hat er sie für einen anderen Menschen geschrieben und ihm gegeben, [und] jetzt will er von dem zurücktreten, dem er sie gegeben hat, und denkt: Zurücktreten kann ich nicht; ich will dennoch davon abrücken, ihnen sagen, dass ich sie diesem gegeben habe, und sie sollen ihm die Schrift zurückgeben, damit er, wenn er diese Schrift vorlegt, die früher ist, damit erwirbt.
דאמרינן דלמא כתבה להאי מעיקרא ואמליך ולא יהבה ליה והדר כתבה לאיניש אחרינא ויהבה ליה השתא קא הדר ביה מההוא דיהבה ליה וסבר מהדר לא מצינא הדרנא בי אימר להו דאנא להאי יהבתא וניהדרו ניהליה כתבא כי היכי דכי מפיק האי כתבא דקדים זכה ביה הוא
Vielmehr sagen wir zu ihm: Wir geben diese Schrift diesem nicht; vielleicht hast du sie zwar geschrieben, ihm aber nicht gegeben, und du hast sie einem anderen Menschen gegeben und willst davon zurücktreten. Wenn du sie keinem anderen Menschen gegeben hast und willst, dass sie diesem gegeben wird, so schreib ihm jetzt eine andere Schrift und gib sie ihm; denn wenn du [sie] einem anderen Menschen gegeben hast, entsteht dabei kein Schaden, denn der Frühere erwirbt.
אלא אמרינן ליה אנן האי כתבא לא יהבינן ליה להאי דלמא מכתב כתבת מיהב לא יהבת ניהליה ויהבתה לאיניש אחרינא וקא הדרת ביה אי לא יהבתה לאיניש אחרינא וקא בעית דתתבה להאי כתיב ליה השתא כתבא אחרינא ויהביה ניהליה דאי יהבת לאיניש אחרינא לית בה פסידא דקדים זכי
Raw Sewid wandte dagegen ein: Hier wie dort lehrt er doch „letztwillige Verfügungen“! Vielmehr sagte Raw Sewid: Das eine wie das andere [spricht] von einem Todkranken, und es ist kein Widerspruch: das eine bei ihm selbst, das andere bei seinem Sohn.
מתקיף לה רב זביד והא אידי ואידי דייתקאות קא תני אלא אמר רב זביד הא והא בשכיב מרע ולא קשיא הא ביה והא בבריה
Die Mischna, die sagt: „Hat er gesagt: ‚Gebt!‘, so gibt man“, [spricht] von ihm selbst, da er zurücktreten kann; denn wir sagen: Auch wenn er sie einem anderen Menschen gegeben hat, entsteht dabei kein Schaden, denn [von] dem Ersten und dem Letzten erwirbt der Letzte, da er ja vom Ersten zurückgetreten ist.
מתניתין דקא אמר תנו נותנין בדידיה דבר מהדר הוא דאמרינן א"נ יהבה לאיניש אחרינא לית בה פסידא דקמא ובתרא בתרא זכי דהא הדר ביה מקמא
Wenn er in der Baraita lehrt: „Obwohl beide es zugeben, soll er sie weder diesem noch jenem zurückgeben“, [spricht er] von seinem Sohn.
כי קא תני בברייתא אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה בבריה
Denn wir sagen: Vielleicht hat sein Vater [sie] für diesen geschrieben, es sich anders überlegt und sie ihm nicht gegeben, und nach seinem Vater hat er [selbst] sie für einen anderen Menschen geschrieben und ihm gegeben, und jetzt will er davon zurücktreten. Er denkt: Zurücktreten kann ich nicht; ich will dennoch davon abrücken, ihnen sagen, dass mein Vater sie diesem gegeben hat, und sie sollen ihm seine Schrift geben, und ich werde hingehen und [das Gut] durch ihn herausholen, da er erwirbt, und mit ihm teilen.
דאמרינן דלמא כתב אבוה להאי ואמלך ולא יהביה ניהליה ובתר אבוה כתב איהו לאיניש אחרינא ויהבה ליה והשתא קא הדר ביה מההוא סבר מהדר לא מצינא הדרנא בי אימר להו דאבא יהבה ליה להאי ונתבו ליה כתביה וניזיל ונפיק מיניה דהוא זכי ונפלוג בהדיה
Daher sagen wir zu ihm: Wir geben diese Schrift diesem nicht, denn vielleicht hat sein Vater sie zwar geschrieben, ihm aber nicht gegeben, und du hast sie einem anderen Menschen gegeben und willst davon zurücktreten.
הלכך אמרינן ליה אנן האי כתבא לא יהבינן ליה להאי דדלמא מכתב כתביה אבוה מיהב לא יהבה ליה ויהבתיה את לאיניש אחרינא וקא הדרת ביה
Vielmehr: Wenn du die Wahrheit sagst, dass dein Vater sie ihm gegeben hat, so geh du jetzt und schreib ihm eine andere Urkunde; denn auch wenn sein Vater sie ihm nicht gegeben hat und du sie für einen anderen Menschen geschrieben hast, entsteht dabei kein Schaden, denn [von] dem Ersten und dem Letzten erwirbt der Erste.
אלא אי קושטא קא אמרת דיהב ליה אבוך זיל את השתא כתיב ליה שטרא אחרינא דאי נמי לא יהבה ליה אבוה וכתבתיה את לאיניש אחרינא לית בה פסידא דקמא ובתרא קמא זכי:
Die Rabbanan lehrten: Findet er eine Quittung – wenn die Frau es zugibt, soll er sie dem Mann zurückgeben; gibt die Frau es nicht zu, soll er sie weder diesem noch jener zurückgeben.
ת"ר מצא שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל אין האשה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Jedenfalls soll er sie, wenn die Frau es zugibt, dem Mann zurückgeben. Sollte man nicht befürchten, dass sie sie geschrieben hat, um sie im Nissan zu übergeben, und sie erst im Tischri übergeben hat, und sie ging hin und verkaufte ihre Ketubba zum bloßen Gefälligkeitswert zwischen Nissan und Tischri,
בזמן שהאשה מודה מיהת יחזיר לבעל וליחוש דלמא כתבה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי ואזלה זבנתה לכתובה בטובת הנאה מניסן עד תשרי
und er legt die Quittung vor, die im Nissan geschrieben ist, und kommt, um den Käufern zu Unrecht [ihr Recht] zu entziehen?
ומפיק ליה לשובר דכתיב בניסן ואתא למטרף לקוחות שלא כדין
Rawa sagte:
אמר רבא
Original: Bava Metzia 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.