ihm ging ein Scheidebrief im Lehrhaus verloren. Er sagte: Ich habe ein Kennzeichen daran, ich erkenne ihn mit dem Auge wieder. Man gab ihn ihm zurück. Er sagte: Ich weiß nicht, ob man ihn mir wegen des Kennzeichens zurückgegeben hat, weil sie der Ansicht sind, Kennzeichen [gelten] nach der Tora, oder ob man ihn mir wegen des Wiedererkennens mit dem Auge zurückgegeben hat, und zwar nur einem jungen Gelehrten, aber einem gewöhnlichen Menschen nicht.
אירכס ליה גיטא בי מדרשא אמר אי סימנא אית לי בגויה אי טביעות עינא אית לי בגויה אהדרוה ניהליה אמר לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה ניהלי וקא סברי סימנין דאורייתא אי משום טביעות עינא אהדרוה ניהלי ודוקא צורבא מדרבנן אבל איניש דעלמא לא
Die Sache selbst: Findet er den Scheidebrief einer Frau auf dem Markt – wenn der Mann es zugibt, soll er ihn der Frau zurückgeben; gibt der Mann es nicht zu, soll er ihn weder diesem noch jener zurückgeben.
גופא מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Jedenfalls soll er ihn, wenn der Mann es zugibt, der Frau zurückgeben. Sollte man nicht befürchten, dass er ihn geschrieben hat, um ihn im Nissan zu übergeben, und ihn ihr erst im Tischri übergeben hat (Mischna Bava Batra 167a), und der Mann ging hin und verkaufte die Früchte [ihrer Güter] zwischen Nissan und Tischri, und sie legt den Scheidebrief vor, der im Nissan geschrieben wurde, und kommt, um von den Käufern zu Unrecht einzuziehen?
בזמן שהבעל מודה מיהא יחזיר לאשה וליחוש שמא כתב ליתן בניסן ולא נתן לה עד תשרי (מתני' בבא בתרא קסז א) ואזל בעל זבין פירי מניסן ועד תשרי ומפקא לגיטא דכתב בניסן ואתיא למטרף לקוחות שלא כדין
Das geht gut nach dem, der sagt: Sobald er seine Augen darauf gerichtet hat, sich von ihr zu scheiden, hat der Mann kein [Recht auf die] Früchte mehr. Aber nach dem, der sagt: Der Mann hat [das Recht auf die] Früchte bis zur Zeit der Übergabe – was ist da zu sagen?
הניחא למ"ד כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות שפיר אלא למ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה מאי איכא למימר
Und worin unterscheidet es sich von Schuldscheinen, wovon wir gelernt haben: „Findet er Schuldscheine – wenn sie eine Haftung mit Grundbesitz enthalten, soll er sie nicht zurückgeben“, und wir haben es auf den Fall bezogen, dass der Schuldner es zugibt, und zwar weil er vielleicht im Nissan geschrieben hat, um zu borgen, und erst im Tischri geborgt hat, und [der Gläubiger] von den Käufern zu Unrecht einzieht?
ומאי שנא משטרי חוב דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללוות בניסן ולא לוה עד תשרי וקא טריף לקוחות שלא כדין
Auch dort soll er ihn doch zurückgeben, und wenn er kommt, um einzuziehen, sagen wir zu ihm: Bring einen Beweis, wann der Schuldschein in deine Hand gelangt ist!
Man sagt [darauf]: Hier, beim Scheidebrief einer Frau, kommt der Käufer und fordert sie [vor Gericht], [denn] er sagt: Dass die Rabbanan ihr den Scheidebrief zurückgegeben haben, [geschah,] damit sie nicht gebunden bleibt und [allein] sitzt; jetzt, da sie kommt, um einzuziehen, soll sie gehen und einen Beweis bringen, wann der Scheidebrief in ihre Hand gelangt ist.
אמרי הכא גבי גט אשה אתי לוקח ותבעה אמר האי דהדרוה ניהלה רבנן לגיטא משום דלא תעגין ותיתיב השתא דקא אתיא למטרף תיזל ותיתי ראיה אימת מטא גיטא לידה
Hier, beim Schuldschein, kommt der Käufer nicht und fordert, [denn er denkt:] Da die Rabbanan ihm den Schuldschein zurückgegeben haben – selbstverständlich, zu welchem Zweck haben sie ihn ihm zurückgegeben? Um einzuziehen! Daraus ist zu entnehmen: Die Rabbanan haben die Sache geprüft, und bevor ich [kaufte], ist die Urkunde in seine Hand gelangt.
הכא גבי שטר חוב לא אתי לוקח ותבע מדאהדרוה ניהליה רבנן לשטר חוב פשיטא למאי הלכתא אהדרוה ניהליה למטרף הוא שמע מינה קמו רבנן במילתא ומקמי דידי מטא שטרא לידיה:
Freilassungsurkunden von Sklaven usw. Die Rabbanan lehrten: Findet er eine Freilassungsurkunde auf dem Markt – wenn der Herr es zugibt, soll er sie dem Sklaven zurückgeben; gibt der Herr es nicht zu, soll er sie weder diesem noch jenem zurückgeben.
שחרורי עבדים וכו': ת"ר מצא שטר שחרור בשוק בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד אין הרב מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Jedenfalls soll er sie, wenn der Herr es zugibt, dem Sklaven zurückgeben. Warum denn? Wir sollten doch befürchten, dass er sie geschrieben hat, um sie ihm im Nissan zu übergeben, und sie ihm erst im Tischri übergeben hat, und der Sklave ging hin und erwarb Güter zwischen Nissan und Tischri, und der Herr ging hin und verkaufte sie, und [der Sklave] legt die Freilassungsurkunde vor, die im Nissan geschrieben wurde, und zieht von den Käufern zu Unrecht ein.
בזמן שהרב מודה מיהא יחזיר לעבד ואמאי ניחוש שמא כתב ליתן לו בניסן ולא נתן לו עד תשרי ואזל עבדא וקנה נכסין מניסן ועד תשרי ואזיל הרב וזבנינהו ומפיק ליה לשחרור דכתב בניסן וקא טריף לקוחות שלא כדין
Das geht gut nach dem, der sagt: Es ist ein Vorteil für den Sklaven, dass er aus der Hand seines Herrn in die Freiheit hinausgeht, und nach Abaje, der sagt: Seine Zeugen erwerben für ihn mit ihren Unterschriften. Aber nach dem, der sagt: Es ist ein Nachteil für den Sklaven, dass er aus der Hand seines Herrn in die Freiheit hinausgeht – was ist da zu sagen?
הניחא למ"ד זכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות וכאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין ליה שפיר אלא למ"ד חוב הוא לעבד שיוצא מתחת יד רבו לחירות מאי איכא למימר
Letztwillige Verfügungen, Schenkungsurkunden usw. Die Rabbanan lehrten: Was ist eine letztwillige Verfügung (Diatheke)? [Eine Urkunde mit den Worten:] „Dies soll bestehen und gelten: Wenn ich sterbe, gehören meine Güter dem N.N.“ Eine Schenkung? Alles, worin geschrieben steht: „Von heute an und nach dem Tod.“
דייתיקי מתנה וכו': ת"ר איזו היא דייתיקי דא תהא למיקם ולהיות שאם מת נכסיו לפלוני מתנה כל שכתוב בו מהיום ולאחר מיתה
Abaje sagte: So meint er es: Welches ist die Schenkung eines Gesunden, die wie die Schenkung eines Todkranken ist, sodass [der Beschenkte] erst nach dem Tod erwirbt? Alles, worin geschrieben steht: „Von heute an und nach dem Tod.“
אמר אביי הכי קאמר איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה
Und dem widersprechend: Findet er letztwillige Verfügungen, Verpfändungsurkunden oder Schenkungen, so soll er sie, obwohl beide es zugeben, weder diesem noch jenem zurückgeben.
ורמינהו מצא דייתקאות אפותיקאות ומתנות אע"פ ששניהם מודין לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Original: Bava Metzia 19a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.