Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und was [heißt]: „Du sagst [so]“? So sagten sie zu ihm: Nach deinen Worten – [dann] kommen sie nicht vom Gemeindegut. Und so sagte auch Rawin, als er kam, Rabbi Jochanan sagte: Ob man die Gewalttätigen befürchtet, ist der Unterschied zwischen ihnen.
ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו:
MISCHNA: Wer Dünger auf öffentliches Gebiet hinausbringt: Der Hinausbringende bringt [ihn] hinaus, und der Düngende düngt [sofort]. Man weicht keinen Lehm auf öffentlichem Gebiet ein und formt keine Ziegel; aber man knetet Lehm auf öffentlichem Gebiet, jedoch nicht für Ziegel.
מתני׳ המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים
Wer auf öffentlichem Gebiet baut: Der die Steine bringt, bringt [sie], und der Bauende baut [sofort]. Und wenn er Schaden angerichtet hat, bezahlt er, was er beschädigt hat. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Er darf auch dreißig Tage vorher seine Arbeit vorbereiten.
הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:
GEMARA: Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Rabbi Jehuda? Denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Zur Zeit des Düngerausbringens darf ein Mensch seinen Dünger auf öffentliches Gebiet hinausbringen und ihn die ganzen dreißig Tage aufhäufen, damit er von den Füßen der Menschen und den Füßen der Tiere zertreten werde; denn unter dieser Bedingung hat Josua Israel das Land zum Erbe gegeben.
גמ׳ לימא מתני' דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
Du kannst sogar sagen: nach Rabbi Jehuda. Rabbi Jehuda stimmt zu, dass er, wenn er Schaden angerichtet hat, bezahlen muss. – Wir haben doch aber gelernt: Rabbi Jehuda stimmt zu bei einem Chanukka-Licht, dass er frei ist, weil er mit Erlaubnis handelt. Doch wohl mit Erlaubnis des Gerichts? – Nein, mit Erlaubnis [wegen] eines Gebots.
אפילו תימא רבי יהודה מודה ר' יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה
Es wurde doch aber gelehrt: Bei all denen, von denen man gesagt hat, sie dürften auf öffentlichem Gebiet Hindernisse verursachen, muss er, wenn er Schaden angerichtet hat, bezahlen; und Rabbi Jehuda spricht frei! Vielmehr ist es klar: Unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Jehuda.
והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברה"ר אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתני' דלא כרבי יהודה
אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום
Rabbi Schimon – denn wir haben gelernt: Stellte er ihn [den Ofen] in einem Obergeschoss auf, so muss unter ihm ein Estrich von drei Handbreiten sein, und bei einem Herd eine Handbreite. Und wenn er Schaden angerichtet hat, bezahlt er, was er beschädigt hat. Rabbi Schimon sagt: All diese Maße hat man nur angegeben, damit er, wenn er Schaden angerichtet hat, frei vom Bezahlen ist.
רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם
Die Rabbanan lehrten: Der Steinbrecher, der [den Stein] dem Steinmetz übergab – der Steinmetz ist haftbar. Der Steinmetz, der ihn dem Eseltreiber übergab – der Eseltreiber ist haftbar. Der Eseltreiber, der ihn dem Träger übergab – der Träger ist haftbar. Der Träger, der ihn dem Bauarbeiter übergab – der Bauarbeiter ist haftbar. Der Bauarbeiter, der ihn dem Baumeister übergab – der Baumeister ist haftbar. Und wenn er den Stein auf die Mauerschicht gelegt hat und er Schaden angerichtet hat, sind alle zur Zahlung verpflichtet.
ת"ר החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם
Es wurde doch aber gelehrt: Der Letzte ist haftbar, und alle [anderen] sind frei! – Das ist kein Widerspruch: Hier bei Lohnarbeit, dort bei Werkvertrag.
והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות:
MISCHNA: Zwei Gärten [liegen terrassenförmig] übereinander, und das Gemüse [wächst] dazwischen [aus der Böschung]. Rabbi Meir sagt: [Es gehört] dem Oberen. Rabbi Jehuda sagt: Dem Unteren. Rabbi Meir sagte: Wenn der Obere seine Erde wegnehmen will, ist hier kein Gemüse. Rabbi Jehuda sagte: Wenn der Untere seinen Garten auffüllen will, ist hier kein Gemüse.
מתני׳ שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון אמר ר"מ אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק
Rabbi Meir sagte: Da beide einander hindern können, sieht man [zu], woher dieses Gemüse lebt. Rabbi Schimon sagte: Alles, was der Obere erreichen kann, indem er seine Hand ausstreckt und es nimmt, gehört ihm, und das Übrige dem Unteren.
אמר ר"מ מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון:
GEMARA:Rawa sagte: Bei seiner Wurzel streitet niemand, dass es dem Oberen gehört. Sie streiten, wenn es um sein Laub geht. Rabbi Meir meint: Man ordnet sein Laub seiner Wurzel zu; und Rabbi Jehuda meint: Wir sagen nicht, dass man sein Laub seiner Wurzel zuordnet.
גמ׳ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו ר"מ סבר שדי נופו בתר עיקרו ור' יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו
Und sie folgen [damit] ihrer Ansicht. Denn es wurde gelehrt: Was aus dem Stamm und aus den Wurzeln hervorwächst, gehört dem Grundeigentümer – [das sind] die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Was aus dem Stamm [hervorwächst], dem Eigentümer des Baumes; was aus den Wurzeln, dem Grundeigentümer.
ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע
Original: Bava Metzia 118b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.