Die Schrift nützt für den Fall der Wertminderung.
אהני כתיבה לגירעון
Bawa Mezia 104b בבא מציעא
Rabbi Jose pflegte die Sprache des einfachen Volkes auszulegen. Denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose sagt: An einem Ort, wo man die Ketubba wie ein Darlehen zu behandeln pflegt, zieht sie [den vollen Betrag] ein; [wo man] zu verdoppeln [pflegt], zieht sie die Hälfte ein.
ר' יוסי היה דורש לשון הדיוט דתניא רבי יוסי אומר מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה לכפול גובה מחצה
Die Leute von Nehardea zogen ein Drittel ein. Meremar ließ auch den Zuschlag einziehen.
נהרבלאי גבו תילתא מרימר מגבי נמי שבחא
Rabina sagte zu Meremar: Es wurde doch gelehrt: „[Wo man] zu verdoppeln [pflegt], zieht sie die Hälfte ein“! – Das ist kein Widerspruch: Das eine, wenn man [es] von ihm durch einen Kinjan erworben hat; das andere, wenn man es nicht von ihm erworben hat.
א"ל רבינא למרימר והתניא לכפול גובה מחצה לא קשיא הא דקני מיניה הא דלא קני מיניה
Rabina erhöhte [die Ketubba] und schrieb [sie] für seine Tochter. Sie sagten zu ihm: Wir wollen es vom Meister [durch Kinjan] erwerben. Er sagte zu ihnen: Wenn [es] erworben wird, wird nicht verdoppelt; wenn verdoppelt wird, wird nicht erworben.
רבינא משבח וכתיב לברתיה אמרו ליה נקני מיניה דמר אמר להו אי מקנא לא מיכפל אי מיכפל לא מיקנא
Ein gewisser Mann sagte zu ihnen: „Gebt meiner Tochter vierhundert Sus in ihrer Ketubba.“ Raw Acha, der Sohn Raw Awjas, sandte [die Frage] vor Raw Aschi: Vierhundert, die achthundert sind, oder vierhundert Sus, die zweihundert sind? Raw Aschi sagte: Wir sehen [auf den Wortlaut]: Hat er gesagt: „Gebt ihr“, so sind es vierhundert Sus, die achthundert sind; hat er gesagt: „Schreibt ihr“, so sind es vierhundert Sus, die zweihundert sind.
ההוא גברא דאמר להו הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי בכתובתה שלח רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי ארבע מאה דאינון תמני מאה או ארבע מאה זוזי דאינון מאתן אמר רב אשי חזינן אי אמר הבו לה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה אי אמר כתובו לה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Manche sagen: Raw Aschi sagte: Wir sehen [auf den Wortlaut]: Hat er gesagt: „Für ihre Ketubba vierhundert Sus“, so sind es achthundert; hat er gesagt: „In ihrer Ketubba vierhundert Sus“, so sind es zweihundert.
איכא דאמרי אמר רב אשי חזינן אי אמר לכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה ואי אמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Doch dem ist nicht so: Es macht keinen Unterschied, ob er „für ihre Ketubba“ oder „in ihrer Ketubba“ gesagt hat – vierhundert Sus, die zweihundert sind; [es sei denn,] er sagt schlechthin: „Gebt ihr.“
ולא היא לא שנא דאמר לכתובתה ולא שנא דאמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן עד דאמר הבו לה סתמא
Ein gewisser Mann übernahm Land von seinem Nächsten [und] sagte: „Wenn ich es brachliegen lasse, gebe ich dir tausend Sus.“ Er ließ ein Drittel brachliegen. Die Leute von Nehardea sagten: Rechtens ist, dass er ihm dreihundertdreiunddreißig und ein Drittel gibt. Rawa sagte: Es ist eine Asmachta, und eine Asmachta bewirkt keinen Erwerb.
ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה אמר אי מוברנא לה יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תילתא אמרי נהרדעי דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Und nach Rawa, was ist der Unterschied zu dem, was wir gelernt haben: „Wenn ich es brachliegen lasse und nicht bearbeite, bezahle ich vom Besten“? – Dort übertreibt er nicht; hier, da er etwas Übermäßiges sagt, ist es bloß eine Übertreibung, die er macht.
ולרבא מ"ש מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם לא קא גזים הכא כיון דקאמר מילתא יתירתא גוזמא בעלמא הוא דקגזים
Ein gewisser Mann übernahm Land für Sesam, säte aber Weizen darauf. Der Weizen trug so viel wie Sesam. Raw Kahana wollte meinen, man ziehe ihm die Auslaugung des Bodens ab.
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעה חיטי עבדא חיטי כשומשמי סבר רב כהנא למימר מנכי ליה כחשא דארעא
Raw Aschi sagte zu Raw Kahana: Die Leute sagen: Der Boden soll ausgelaugt werden, aber nicht sein Herr.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אמרי אינשי כחשא ארעא ולא לכחוש מרה
Ein gewisser Mann übernahm Land für Sesam, säte aber Weizen darauf. Der Weizen trug mehr als Sesam. Rabina wollte meinen, er gebe ihm den Mehrwert dazwischen. Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Hat etwa er den Boden verbessert? Er hat ihn nicht verbessert!
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעא חיטי עבדא חיטי טפי מן שומשמי סבר רבינא למימר יהיב ליה שבחא דביני ביני אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אטו הוא אשבח ארעא לא אשבחה
Die Leute von Nehardea sagten: Bei diesem Geschäftsanteil [Iska] ist die Hälfte Darlehen und die Hälfte Verwahrgut. Die Rabbanan haben eine Sache geschaffen, die dem Entleiher genehm und dem Verleiher genehm ist.
אמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבוד רבנן מילתא דניחא ליה ללוה וניחא ליה למלוה
Jetzt, da wir sagen, dass die Hälfte Darlehen ist: Wenn er dafür Bier trinken will, ist es in Ordnung. Rawa sagte: Darum nennt man es „Iska“ [Geschäft], weil er zu ihm sagen kann: Ich habe es dir gegeben, um damit Geschäfte zu machen, und nicht, um dafür Bier zu trinken.
השתא דאמרינן פלגא מלוה אי בעי למשתי ביה שכרא שפיר דמי רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאמר ליה כי יהבינא לך לאיעסוקי ביה ולא למשתי ביה שכרא
Raw Idi bar Awin sagte: Und wenn er stirbt, wird es bei seinen Kindern zu beweglichem Gut. Rawa sagte: Darum nennt man es „Iska“, damit es, wenn er stirbt, bei seinen Kindern nicht zu beweglichem Gut wird.
אמר רב אידי בר אבין ואם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו
Rawa sagte: Ein Geschäftsanteil und zwei Urkunden – der Verlust [trifft] den Verleiher.
אמר רבא חדא עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה
Original: Bava Metzia 104b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.