Aufbau der Debatte:Frage 2Beweis 5Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Offenbar brauchen wir eine Schätzung des Gerichts, und da sein Urteil zum Tod gefällt ist, verzögern wir es nicht für eine Schätzung des Gerichts und verschleppen sein Urteil nicht.
אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דינא לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן לדיניה
Wenn er entflohen ist – auch wenn man ihn nicht nach dem Recht über Leben gerichtet hat, wie kann man ihn nach dem Recht über Geld richten, in Abwesenheit des Eigentümers? – Wenn [der Eigentümer] die Zeugen [schon] angenommen hat und [der Ochse] dann entfloh.
אי ברח כי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינינא ליה דיני ממונות בלא בעלים דקביל סהדי וברח
Letztlich – woraus wird bezahlt? Aus [dem Ertrag seiner] Feldarbeit. Wenn dem so ist, sollte man [auch] einen harmlosen zuerst nach dem Recht über Geld richten, aus der Feldarbeit bezahlen lassen und ihn danach nach dem Recht über Leben richten!
סוף סוף מהיכא משתלם מרידיא אי הכי תם נדייניה דיני ממונות ברישא ונשתלם מרידיא והדר נדייניה דיני נפשות
Sagen wir: Nur beim Töten schätzen wir, ob dadurch die Seele entweicht oder dadurch die Seele nicht entweicht, bei Schäden aber [genügt] jegliches? Oder macht es vielleicht keinen Unterschied?
מי אמרינן לקטלא הוא דאמדינן בהכי נפקא נשמה בהכי לא נפקא נשמה אבל לנזקין כל דהו או דלמא לא שנא
Komm und höre: Wie eine Grube, die [tief] genug ist, um zu töten – zehn Handbreiten –, so alles, was genug ist, um zu töten – zehn Handbreiten. Waren sie weniger als zehn Handbreiten, und ein Ochse oder Esel fiel hinein und starb, ist er frei; wurde er darin beschädigt, ist er ersatzpflichtig.
ת"ש מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור הוזק בו חייב
Rechnet er nicht von unten nach oben und sagt so: Von einer Handbreite bis zehn gibt es keinen Tod, wohl aber Schäden? Offenbar [genügt] bei Schäden jegliches; daraus ist zu entnehmen: Man schätzt nicht bei Schäden.
מאי לאו ממטה למעלה קא חשיב והכי קאמר מטפח ועד עשרה מיתה ליכא נזקין איכא אלמא לנזקין כל דהו שמע מינה אין אומדין לנזקין
Nein, er rechnet von oben nach unten und sagt so: Zehn – da gibt es Tod; ein wenig weniger als zehn – da gibt es Schäden, aber keinen Tod. Und tatsächlich sage ich dir: Es gibt eine Schätzung bei Schäden, und bei jeder einzelnen Sache brauchen wir [die Eignung,] dass er dadurch beschädigt wird.
לא ממעלה למטה קא חשיב והכי קאמר עשרה מיתה איכא פחות מעשרה פורתא נזקין איתא מיתה ליכא ולעולם אימא לך יש אומד לנזקין וכל מידי ומידי כי היכי דמיתזקה ביה בעינן
Komm und höre: Hat er ihn aufs Auge geschlagen und ihn geblendet, aufs Ohr und ihn taub gemacht, so wird der Sklave dadurch frei; [hat er] gegen sein Auge [geschlagen], und er sieht nicht, gegen sein Ohr, und er hört nicht, so wird der Sklave dadurch nicht frei. Was ist der Grund? Doch wohl, weil wir eine Schätzung brauchen! Daraus ist zu entnehmen: Es gibt eine Schätzung bei Schäden.
תא שמע הכהו על עינו וסימאו על אזנו וחירשו עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות מאי טעמא לאו משום דבעינן אומדנא ושמע מינה יש אומדנא לנזקין
Nein, weil wir sagen: Er hat sich selbst erschreckt. Wie gelehrt wurde: Wer seinen Nächsten erschreckt, ist frei nach menschlichem Recht und schuldig nach himmlischem Recht. Wie? Hat er [laut] in sein Ohr geblasen und ihn taub gemacht, ist er frei; hat er ihn gepackt, in sein Ohr geblasen und ihn taub gemacht, ist er ersatzpflichtig.
לא משום דאמרינן הוא דאבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחירשו פטור אחזו ותקע באזנו וחירשו חייב
Komm und höre: Fünf Dinge – man schätzt ihn und gibt ihm sofort; Heilung und Arbeitsausfall bis er geheilt ist. Hat man ihn geschätzt, und er siechte immer mehr dahin, gibt man ihm nur, wie man ihn geschätzt hat.
ת"ש חמשה דברים אומדין אותו ונותנין לו מיד ריפוי ושבת עד שיתרפא אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
Hat man ihn geschätzt, und er wurde gesund, gibt man ihm alles, wie man ihn geschätzt hat. Daraus ist zu entnehmen: Es gibt eine Schätzung bei Schäden! – Einen Menschen zu schätzen, wie lange er an diesem Schlag krank sein wird und wie lange nicht, danach fragen wir nicht, denn gewiss schätzen wir. Wonach wir fragen, ist, einen Gegenstand zu schätzen, ob er diesen Schaden anrichtet oder nicht – was gilt?
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו ש"מ יש אומד לנזקין למימד גברא כמה ליקצר מיהא מכה כמה לא מקצר לא קא מבעי לן דודאי אמדינן כי קא מבעיא לן למימד חפצא אי עביד האי נזקא או לא מאי
Komm und höre: Schimon der Temanite sagt: Wie die Faust sich dadurch auszeichnet, dass sie der Gemeinde und den Zeugen übergeben ist, so alles, was sich dadurch auszeichnet, dass es der Gemeinde und den Zeugen übergeben ist. Daraus ist zu entnehmen: Es gibt eine Schätzung bei Schäden. Daraus ist es zu entnehmen.
ת"ש שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אף כל מיוחד שמסור לעדה ולעדים שמע מינה יש אומד לנזקין שמע מינה:
Der Meister sagte: „Hat man ihn geschätzt, und er wurde gesund, gibt man ihm alles, wie man ihn geschätzt hat.“ Das stützt Rawa, denn Rawa sagte: Wenn man jemanden für einen ganzen Tag geschätzt hat und er schon nach einem halben Tag genas und Arbeit verrichtet, gibt man ihm [den Ersatz] für den ganzen Tag, denn vom Himmel hat man sich seiner erbarmt.
אמר מר אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכולי יומא ואיתפח לפלגא דיומא וקא עביד עבידתא יהבינן ליה דכולי יומא מן שמיא הוא דרחמי עליה:
„Gespien und ihn mit dem Speichel getroffen, weggenommen usw.“ Raw Papa sagte: Das lehrten sie nur, wenn [er] ihn [traf], nicht aber seine Kleidung. – Das sollte doch sein, wie wenn er ihn mit Worten beschämte!
רקק והגיע בו הרוק והעביר כו': אמר רב פפא לא שנו אלא בו אבל בבגדו לא וניהוי כי בייש בדברים
„Alles nach seiner Würde [usw.]“ Man fragte sie: Sagt der erste Tanna es zur Erleichterung oder zur Erschwerung? Sagt er es zur Erleichterung, weil es einen Armen gibt, dem nicht so viel zu nehmen gebührt, oder sagt er es vielleicht zur Erschwerung, weil es einen Reichen gibt, dem mehr zu geben ist?
הכל לפי כבודו [וכו']: איבעיא להו תנא קמא לקולא קאמר או לחומרא קאמר לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל כולי האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
Komm und höre: Da Rabbi Akiwa sagt: „Selbst die Ärmsten in Israel betrachtet man, als wären sie Freie, die um ihr Vermögen gekommen sind, denn sie sind Söhne Abrahams, Isaaks und Jakobs“, ist daraus zu entnehmen: Der erste Tanna sagt es zur Erleichterung. Daraus ist es zu entnehmen.
תא שמע מדקאמר ר' עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה תנא קמא לקולא קאמר ש"מ:
„Und es geschah, dass einer einer Frau das Haupthaar entblößte [usw.]“ Gibt man denn eine Frist? Rabbi Chanina sagte doch: Man gibt keine Frist bei Verletzungen!
ומעשה באחד שפרע ראש האשה [וכו']: ומי יהבינן זמן והאמר רבי חנינא אין נותנין זמן לחבלות
Man gibt keine Frist bei einer Verletzung, die ihm Geldverlust verursacht hat; aber bei einer Beschämung, die ihm keinen Geldverlust verursacht hat, gibt man sie.
כי לא יהבינן ליה זמן לחבלה דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:
„Er lauerte ihr auf, als sie am Eingang ihres Hofes stand usw.“ Es wurde doch gelehrt: Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Du bist in gewaltige Wasser getaucht und hast eine Scherbe in deiner Hand heraufgebracht – ein Mensch darf sich selbst verletzen!
שמרה עומדת על פתח חצירה וכו': והתניא אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך אדם רשאי לחבל בעצמו
Rawa sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier bei einer Verletzung, dort bei einer Beschämung. – Aber unsere Mischna handelt doch von einer Beschämung,
אמר רבא לא קשיא כאן בחבלה כאן בבושת והא מתניתין בבושת הוא
Original: Bava Kamma 91a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.