und sie lebt [noch] mit ihm und dient ihm, und sie erweisen sich als falsche Zeugen – man sagt nicht, sie sollen ihre ganze Ketubba bezahlen, sondern [nur] den Gefälligkeitswert ihrer Ketubba. Was ist der Gefälligkeitswert ihrer Ketubba? Man schätzt, wie viel ein Mensch für die Ketubba dieser Frau geben wollte [, die ihm nur zufällt], wenn sie verwitwet oder geschieden wird, während, wenn sie stirbt, ihr Ehemann sie beerbt.
והרי היא תחתיו ומשמשתו ונמצאו זוממין אין אומרים ישלמו כל כתובתה אלא טובת הנאת כתובתה איזהו טובת הנאת כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה
Abaje sagte: Da uns der Gefälligkeitswert in die Hand gekommen ist, wollen wir etwas darüber sagen: Der Gefälligkeitswert gehört der Frau. Denn kommt es dir in den Sinn, er gehöre dem Ehemann – die Zeugen könnten doch zu ihr sagen: Was haben wir dir an Verlust verursacht? Hättest du sie für den Gefälligkeitswert verkauft, hätte der Ehemann ihn von dir genommen! Raw Schalman sagte: Wegen der Erleichterung im Haushalt.
אמר אביי טובת הנאה הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא טובת הנאה לאשה הויא דאי ס"ד לבעל הויא לימרו לה עדים מאי אפסדינך אי הות מזבנת לה לטובת הנאה בעל הוה שקיל מינך אמר רב שלמן משום דאיכא רווח ביתא
Rawa sagte: Die Halacha ist: Der Gefälligkeitswert gehört der Frau, und der Ehemann genießt nicht die Früchte. Was ist der Grund? Die Früchte haben die Rabbanan ihm verordnet; die Früchte der Früchte haben die Rabbanan ihm nicht verordnet.
אמר רבא הלכתא טובת הנאה לאשה ואין הבעל אוכל פירות מאי טעמא פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן
Als Raw Papa und Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, aus dem Lehrhaus kamen, sagten sie: Wir haben [eine Lehre] zur Verordnung von Uscha gelernt: „Sklave und Ehefrau – mit ihnen zusammenzustoßen ist übel: Wer sie verletzt, ist ersatzpflichtig; haben sie andere verletzt, sind sie frei.“ Und kommt es dir in den Sinn, die Verordnung von Uscha bestehe nicht, so könnte sie doch die Nießbrauchgüter verkaufen und es ihm geben!
כי אתא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב אמרי תנינא לתקנת אושא העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין ואי ס"ד ליתא לתקנת אושא תזבין נכסי מלוג ותתן ליה
Und nach deiner Begründung: Selbst wenn die Verordnung von Uscha besteht und sie nicht endgültig verkaufen kann, so könnte sie doch die Nießbrauchgüter für den Gefälligkeitswert verkaufen und es ihm geben! Vielmehr [handelt es sich um eine], die keine hat; hier ebenso um eine, die keine hat.
ולטעמיך נהי נמי דאיתיה לתקנת אושא ולא מצי מזבנה לגמרי תזבין לנכסי מלוג בטובת הנאה ותתן ליה אלא דלית לה ה"נ דלית לה
Sie könnte doch ihre Ketubba für den Gefälligkeitswert verkaufen und es ihm geben! – Von wem ist das? Es ist von Rabbi Meir, der sagt: Es ist einem Mann verboten, seine Frau auch nur eine Stunde ohne Ketubba zu behalten.
ותזבין כתובתה בטובת הנאה ותתן ליה הא מני רבי מאיר היא דאמר אסור לו לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה
Und was ist der Grund? Damit es in seinen Augen nicht leicht sei, sie zu entlassen. Hier entlässt er sie nicht, denn wenn er sie entließe, kämen jene, die gekauft haben, und trieben ihre Ketubba von ihm ein.
וטעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא לא מגרש לה דאי מגרש לה אתו הנך דזבני גבו לה לכתובתה מיניה
Warum nicht? Es sind doch Dinge, die für Denare verkauft werden! Vielmehr wegen des [Wortes] Schmuels, denn Schmuel sagte: Wer einen Schuldschein seinem Nächsten verkauft und ihn danach [dem Schuldner] erlässt, dessen Erlass gilt, und sogar ein Erbe kann ihn erlassen.
אלמה לא מילי דמזדבני בדינרי נינהו אלא משום דשמואל דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל
Man sagt: Bei allem, was den Ehemann betrifft, wird sie es ihm sicher erlassen, und sie würde jenen Kauf eigenhändig zunichtemachen – das tut man nicht.
אמרי כל לגבי בעל ודאי מחלה ליה ואפסדיניה לההוא זבינא בידים לא אפסדינהו
Und wolltest du sagen: Sie könnte sie demjenigen, den sie verletzt hat, für den Gefälligkeitswert verkaufen,
וכי תימא זבינא ניהליה לההוא דחבלה ביה בטובת הנאה
Original: Bava Kamma 89a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.