Vielmehr lehrt er uns doch wohl dies: Hat er nach [der Aussage von] zwei [Zeugen] gestohlen und nach der Aussage eines einzigen Zeugen oder nach seiner eigenen Aussage geschlachtet – wo er sich nicht selbst zum Kapital verpflichtet hat –,
אלא לאו הא קמ"ל גנב על פי שנים וטבח על פי עד אחד או על פי עצמו הוא דלא מחייב עצמו בקרן
[nur da] sagen wir: „Nach seiner eigenen Aussage“ ist gleich „nach der Aussage eines einzigen Zeugen“: Wie bei „nach der Aussage eines einzigen Zeugen“, wenn ein [weiterer] Zeuge kommt und sich mit ihm verbindet, er schuldig wird, so wird er auch bei „nach seiner eigenen Aussage“, wenn Zeugen kommen, schuldig.
הוא דאמרינן ע"פ עצמו דומיא דע"פ עד אחד מה ע"פ עד אחד כי אתי עד אחד מצטרף בהדיה מחייב על פי עצמו נמי כי אתו עדים מחייב
Hat er aber nach der Aussage eines einzigen Zeugen oder nach seiner eigenen Aussage gestohlen und geschlachtet und verkauft – wo er sich selbst zum Kapital verpflichtet hat –, sagen wir nicht: „Nach seiner eigenen Aussage“ ist gleich „nach der Aussage eines einzigen Zeugen“.
אבל גנב וטבח ומכר ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו דחייב עצמו בקרן לא אמרינן על פי עצמו דומיא דעל פי עד אחד
Aus der Baraita, denn es wird gelehrt: Sah er Zeugen allmählich herankommen und sagte: „Ich habe gestohlen, aber ich habe nicht geschlachtet und nicht verkauft“, so zahlt er nur das Kapital. Wozu muss er lehren: „und sagte: Ich habe gestohlen, aber ich habe nicht geschlachtet und nicht verkauft“? Er sollte lehren: entweder „Ich habe gestohlen“ oder „Ich habe geschlachtet und verkauft“!
ברייתא דתניא ראה עדים שממשמשין ובאין ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא קרן למה לי למיתנא ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי ניתני או גנבתי או טבחתי ומכרתי
Vielmehr lehrt er uns dies: Der Grund ist, dass er gesagt hat: „Ich habe gestohlen“ – dass er sich selbst zum Kapital verpflichtet hat –, darum ist er frei. Sagt er aber: „Ich habe nicht gestohlen“, und Zeugen kommen, dass er gestohlen hat, und er sagt danach: „Ich habe geschlachtet und verkauft“, und Zeugen kommen, dass er geschlachtet und verkauft hat – wo er sich nicht selbst zum Kapital verpflichtet hat –, ist er schuldig. Demnach ist das Eingeständnis des Schlachtens kein Eingeständnis.
אלא הא קמ"ל טעמא דאמר גנבתי הוא דחייב עצמו בקרן דפטור אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר דלא חייב עצמו בקרן חייב אלמא הודאה דטביחה לאו הודאה היא
Man sagte: Nein; eben dies lehrt er uns: Da er gesagt hat: „Ich habe gestohlen“, ist er, obwohl er gesagt hat: „Ich habe nicht geschlachtet und nicht verkauft“, und Zeugen kommen, dass er geschlachtet und verkauft hat, frei. Was ist der Grund?
אמרי לא היא גופה קמ"ל דכיון דאמר גנבתי אע"ג דאמר לא טבחתי ולא מכרתי ובאו עדים שטבח ומכר פטור מאי טעמא
Sollen wir sagen, es ist wie [ein Streit unter] Tannaim? Sagten zwei aus, dass er gestohlen hat, und sagten zwei gegen ihn aus, dass er geschlachtet und verkauft hat, und wurden die Zeugen des Diebstahls überführt – ein Zeugnis, das teilweise aufgehoben ist, ist ganz aufgehoben.
לימא כתנאי היו שנים מעידין שגנב והיו שנים מעידים אותו שטבח ומכר הוזמו עדי גניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
Wurden die Zeugen des Schlachtens überführt, so zahlt er das Doppelte, und sie zahlen das Dreifache. Im Namen des Symmachos sagte man: Sie zahlen das Doppelte, und er zahlt das Dreifache für einen Stier und das Zweifache für einen Widder.
הוזמו עדי טביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה משום סומכוס אמרו הן משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל
Worauf bezieht sich Symmachos? Wollte man sagen, auf den ersten Satz – vertritt Symmachos nicht: Ein Zeugnis, das teilweise aufgehoben ist, ist ganz aufgehoben?
אהייא קאי סומכוס אילימא ארישא לית ליה לסומכוס עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
Vielmehr besteht zwischen ihnen ein Unterschied in einer anderen Sache: Wenn zwei kommen und zu ihm sagen: „Du hast gestohlen“, und er sagt zu ihnen: „Ja, ich habe gestohlen und geschlachtet und verkauft, jedoch habe ich nicht vor euch gestohlen“; und er bringt Zeugen und überführt sie, dass er nicht vor ihnen gestohlen hat; und der Eigentümer bringt Zeugen, und sie sagen gegen ihn aus, dass er gestohlen und geschlachtet und verkauft hat.
אלא מילתא אחריתי איכא בינייהו כגון דאתו בי תרי אמרי ליה גנבת אמר להו אין גנבתי וטבחתי ומכרתי מיהו לא בפניכם גנבתי ואייתי סהדי ואזמינהו דלא באפייהו גנב ואייתי בעל הבית סהדי ואסהידו ביה דגנב וטבח ומכר
Die Rabbanan meinen: Obwohl er das Eingeständnis des Diebstahls wegen der Zeugen macht, ist das Eingeständnis des Schlachtens ein Eingeständnis, und er ist frei.
דרבנן סברי אע"ג דהודאה דגניבה מחמת עדים הוא דקא מודה הודאה דטביחה הודאה היא ופטור
Vielmehr streiten sie über ein Zeugnis, das man nicht durch Überführung entkräften kann: Wenn Zeugen kommen und zu ihm sagen: „Du hast gestohlen“, und er sagt zu ihnen: „Ich habe gestohlen und geschlachtet und verkauft, jedoch habe ich nicht vor euch gestohlen, sondern vor N. und N.“; und er bringt Zeugen und überführt sie, dass er nicht vor ihnen gestohlen hat; und N. und N. kommen und sagen gegen ihn aus, dass er gestohlen und geschlachtet und verkauft hat.
אלא בעדות שאי אתה יכול להזימה קמיפלגי כגון דאתו סהדי ואמרי ליה גנבת ואמר להו גנבתי וטבחתי ומכרתי מיהו לא בפניכם גנבתי אלא בפני פלוני ופלוני ואייתי סהדי ואזמינהו דלא באפייהו גנב ואתו פלוני ופלוני ואסהידו ביה דגנב וטבח ומכר
Und darüber streiten sie: Die Rabbanan meinen, es ist ein Zeugnis, das man nicht durch Überführung entkräften kann, und jedes Zeugnis, das man nicht durch Überführung entkräften kann, ist kein Zeugnis.
ובהא קמיפלגי דרבנן סברי הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות
Wir halten doch aber fest, dass ein Zeugnis, das man nicht durch Überführung entkräften kann, kein Zeugnis ist! Das gilt nur dort, wo sie nicht wissen, an welchem Tag und zu welcher Stunde, sodass es überhaupt kein Zeugnis ist; hier aber unterstützen sie ihn nur.
והא קיימא לן דעדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות הני מילי היכא דלא ידעי באיזה יום באיזה שעה דליכא לעדות כלל אבל הכא סיועי הוא דקא מסייעי ליה
Der Meister sagte: Sie zahlen das Doppelte. Da er eingesteht, dass er gestohlen hat, muss er [doch selbst] das Kapital bezahlen! Rabbi Elasar sagte im Namen Raws: Lehre:
אמר מר הן משלמין תשלומי כפל מדקא מודה דגנב קרן בעי שלומי אמר רבי אלעזר משמיה דרב תני
Original: Bava Kamma 75b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.