Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sind beide mit Erlaubnis [da] oder beide ohne Erlaubnis, und sie haben einander geschädigt, so sind sie haftbar; sind sie aneinander zu Schaden gekommen, so sind sie befreit. Der Grund ist, dass beide mit Erlaubnis oder beide ohne Erlaubnis [da sind]; ist aber der eine mit Erlaubnis und der andere ohne Erlaubnis [da], so ist der mit Erlaubnis befreit und der ohne Erlaubnis haftbar.
שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות הזיקו זה את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות דברשות פטור שלא ברשות חייב:
Ist er in seine Zisterne gefallen und hat ihr Wasser verdorben, ist er haftbar. Rawa sagte: Das wurde nur gelehrt, wenn er es beim Hineinfallen verdorben hat; nach dem Hineinfallen aber ist er befreit. Was ist der Grund? Der Ochse ist eine Grube und das Wasser sind Geräte, und wir finden keine Grube, bei der er für Geräte haftbar gemacht hätte.
נפל לבור והבאיש מימיו חייב: אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מ"ט הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים
Das ist gut nach Schmuel, der sagt, jedes Hindernis ist eine Grube; aber nach Raw, der sagt, erst wenn man es für herrenlos erklärt – was ist da zu sagen?
הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, wurde es so gesagt: Rawa sagte: Das wurde nur gelehrt, wenn er es durch seinen Körper verdorben hat; hat er es aber durch seinen Geruch verdorben, ist er befreit. Was ist der Grund? Es ist bloß eine mittelbare Verursachung, und für bloße mittelbare Verursachung ist man nicht haftbar.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא לא מיחייב:
War sein Vater oder sein Sohn darin, zahlt er das Lösegeld. Warum? Er ist doch ein harmloser! – Raw sagte: Wir befassen uns mit einem, der verwarnt ist, auf Menschen in Gruben zu fallen.
היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר: ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות עסקינן
Ulla sagte: Es ist von Rabbi Jose ha-Glili, der wie Rabbi Tarfon sagt: [Für das] Horn im Hof des Geschädigten zahlt er den vollen Schaden – so zahlt er auch das volle Lösegeld.
עולא אמר ר' יוסי הגלילי היא דאמר כר' טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ה"נ כופר שלם משלם
Gewiss nach Ulla, deshalb lehrt er: War sein Vater oder sein Sohn darin; aber nach Schmuel – warum gerade sein Vater oder sein Sohn? Selbst ein anderer ebenfalls!
בשלמא לעולא היינו דקתני היה אביו או בנו לתוכו אלא לשמואל מאי איריא אביו או בנו אפילו אחר נמי
Hat er ihn aber mit Erlaubnis des Eigentümers des Hofes gebracht, ist dieser haftbar [usw.]. Es wurde gesagt: Raw sagte: Die Halacha ist wie der erste Tanna; und Schmuel sagte: Die Halacha ist wie Rabbi.
ואם הכניס ברשות בעל חצר חייב [כו']: איתמר רב אמר הלכתא כת"ק ושמואל אמר הלכתא כרבי
Die Rabbanan lehrten: [Sagt der Eigentümer des Hofes:] „Bring deinen Ochsen herein und bewache ihn“ – hat er geschädigt, ist [dessen Eigentümer] haftbar; ist er geschädigt worden, ist [der Eigentümer des Hofes] befreit. [Sagt er:] „Bring deinen Ochsen herein, und ich werde ihn bewachen“ – ist er geschädigt worden, ist er haftbar; hat er geschädigt, ist [dessen Eigentümer] befreit.
תנו רבנן כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור
Dies selbst ist schwierig: Du hast gesagt: „Bring deinen Ochsen herein und bewache ihn“ – hat er geschädigt, ist er haftbar; ist er geschädigt worden, ist er befreit.
Der Grund ist, dass er zu ihm gesagt hat: „Bewache ihn“, weshalb der Eigentümer des Ochsen haftbar und der Eigentümer des Hofes befreit ist; folglich ist im unbestimmten Fall der Eigentümer des Hofes haftbar und der Eigentümer des Ochsen befreit, denn im unbestimmten Fall übernimmt er die Bewachung.
טעמא דא"ל שמרו דחייב בעל השור ופטור בעל חצר הא סתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור דבסתמא מקבל עליה נטירותא
Lies den Schlusssatz: „Bring deinen Ochsen herein, und ich werde ihn bewachen“ – ist er geschädigt worden, ist er haftbar; hat er geschädigt, ist er befreit.
אימא סיפא כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור
Der Grund ist, dass er zu ihm gesagt hat: „und ich werde ihn bewachen“, weshalb der Eigentümer des Hofes haftbar und der Eigentümer des Ochsen befreit ist; folglich ist im unbestimmten Fall der Eigentümer des Ochsen haftbar und der Eigentümer des Hofes befreit, denn im unbestimmten Fall übernimmt er die Bewachung nicht.
טעמא דאמר ליה ואני אשמרנו הוא דמחייב בעל החצר ופטור בעל השור הא סתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר דבסתמא לא מקבל עליה נטירותא
Da sind wir bei Rabbi angelangt, der sagt: erst wenn der Hausherr die Bewachung übernommen hat, zu bewachen. Der Anfangssatz [ist dann] von den Rabbanan und der Schlusssatz von Rabbi?
אתאן לרבי דאמר עד שיקבל עליה נטירותא בעל הבית לשמור רישא רבנן וסיפא רבי
Rabbi Elasar sagte: Ein Bruch! Wer dies gelehrt hat, hat jenes nicht gelehrt. Rawa sagte: Das Ganze ist von den Rabbanan; weil er im Anfangssatz „bewache ihn“ gebraucht hat, lehrt er im Schlusssatz „und ich werde ihn bewachen“.
א"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו רבא אמר כולה רבנן היא איידי דנסיב רישא שמרו תנא סיפא ואני אשמרנו
Daher: Hat er zu ihm gesagt: „Bewache ihn“, so hat er ihm keinen Platz im Hof überlassen, und es ist [ein Schaden durch das] Horn im Hof des Geschädigten, und für das Horn im Hof des Geschädigten zahlt er den vollen Schaden.
הלכך אמר ליה שמרו לא מקני ליה מקום בחצר והויא ליה קרן בחצר הניזק וקרן בחצר הניזק משלם נזק שלם
Hat er nicht zu ihm gesagt: „Bewache ihn“, so hat er ihm einen Platz im Hof überlassen, und es ist ein Hof der Teilhaber, und für das Horn im Hof der Teilhaber zahlt er nur den halben Schaden.
לא אמר ליה שמרו אקנויי אקני ליה מקום בחצר והויא ליה חצר השותפין וקרן בחצר השותפין אינו משלם אלא חצי נזק:
MISCHNA: Ein Ochse, der es auf einen anderen abgesehen hatte und eine Frau traf, sodass ihre Kinder abgingen – [der Eigentümer] ist vom Ersatz für die Leibesfrucht befreit. Ein Mensch aber, der es auf einen anderen abgesehen hatte und eine Frau traf, sodass ihre Kinder abgingen, zahlt den Ersatz für die Leibesfrucht.
מתני׳ שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות
Wie zahlt er den Ersatz für die Leibesfrucht? Man schätzt die Frau, wie viel sie wert war, bevor sie gebar, und wie viel sie wert ist, nachdem sie geboren hat. Rabban Schimon ben Gamliel sagte:
כיצד משלם דמי ולדות שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל
Original: Bava Kamma 48b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.