Aufbau der Debatte:Frage 4Erzählung 2Unentschieden 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Allerdings [ist es so]: Beim Freien, wo er das Lösegeld aufgrund seines eigenen Geständnisses zahlt – wie ist das gemeint? Wenn Zeugen kommen und gegen ihn bezeugen, dass [der Ochse] getötet hat, aber nicht wissen, ob er ein harmloser oder ein verwarnter war, und sein Eigentümer sagt: „Er ist verwarnt“, so zahlt er das Lösegeld aufgrund seines eigenen Geständnisses – [dort,] wo keine Zeugen sind, zahlt er den Wert.
מיהו בן חורין דמשלם כופר ע"פ עצמו והיכי דמי דאי אתו סהדי ואסהידו ביה דקטל ולא ידעי אי תם הוה אי מועד הוה ואמר מריה דמועד הוא דמשלם כופר על פי עצמו היכא דליכא עדים משלם דמים
Beim Sklaven aber, wo er die Geldbuße nicht aufgrund seines eigenen Geständnisses zahlt – wie ist das gemeint? Wenn Zeugen kommen und gegen ihn bezeugen, dass [der Ochse] getötet hat, aber nicht wissen, ob er harmlos oder verwarnt war, und sein Eigentümer sagt: „Er ist verwarnt“, so wird die Geldbuße nicht aufgrund seines eigenen Geständnisses gezahlt – [dort,] wo keine Zeugen sind, zahlt er auch den Wert nicht.
גבי עבד שאינו משלם קנס ע"פ עצמו והיכי דמי דאי אתו עדים ואסהידו ביה דקטל ולא ידעי אי תם הוה אי מועד הוה ואמר מריה מועד הוא לא משתלם קנס ע"פ עצמו היכא דליכא עדים לא משלם דמים
Manche sagen: Er selbst wandte es ein, und er selbst löste es. Manche sagen: Rabba sagte zu ihm: So lehrt er: Wer immer beim Freien bei Absicht aufgrund von Zeugen zum Lösegeld haftbar ist, ist beim Sklaven zur Geldbuße haftbar; und wer immer beim Freien ohne Absicht aufgrund von Zeugen zum Wert haftbar ist, ist beim Sklaven ohne Absicht aufgrund von Zeugen zum Wert haftbar.
איכא דאמרי הוא מותיב לה והוא מפרק לה איכא דאמרי אמר ליה רבה הכי קתני כל שחייב בבן חורין בכוונה על פי עדים כופר חייב בעבד קנס וכל שחייב בבן חורין שלא בכוונה ע"פ עדים דמים חייב בעבד שלא בכוונה על פי עדים דמים
Wollte man sagen, aus dem, was wir gelernt haben: War ein Zicklein an ihn [den Garbenstapel] gebunden und ein Sklave neben ihm, und es verbrannte mit ihm, so ist er haftbar; war ein Sklave an ihn gebunden und ein Zicklein neben ihm, und es verbrannte mit ihm, so ist er befreit –
אילימא מדתנן היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור
Sondern aus dem, was gelehrt wurde: Schwerer ist es beim Feuer als bei der Grube, denn das Feuer gilt als verwarnt, sowohl zu verzehren, was zu ihm passt, als auch, was nicht zu ihm passt, was bei der Grube nicht der Fall ist. Dass aber das Feuer ohne Absicht den Wert zahlt, was bei der Grube nicht der Fall ist, lehrt er nicht.
ואלא מהא דתניא חומר באש מבבור שהאש מועדת לאכול בין דבר הראוי לה בין דבר שאין ראוי לה מה שאין כן בבור ואילו שהאש משלמת שלא בכוונה דמים מה שאין כן בבור לא קתני
Sagen wir: Beim Ochsen, wo man bei Absicht Lösegeld zahlt, zahlt man ohne Absicht den Wert; beim Feuer aber, wo man bei Absicht kein Lösegeld zahlt, zahlt man auch ohne Absicht nicht den Wert? Oder vielleicht: Da man beim Ochsen ohne Absicht, obwohl es dort kein Lösegeld gibt, den Wert zahlt, so zahlt man auch beim Feuer, obwohl man bei Absicht kein Lösegeld zahlt, ohne Absicht jedenfalls den Wert?
מי אמרינן גבי שור הוא דבכוונה משלם כופר שלא בכוונה משלם דמים אבל אשו דבכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה נמי לא משלם דמים או דלמא כיון דגבי שורו שלא בכוונה אע"ג דליכא כופר משלם דמים גבי אשו נמי אע"ג דבכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה מיהת משלם דמים
Als Raw Dimi kam, sagte er im Namen Rabbi Jochanans: Was lehrt [das Wort] „Lösegeld“, [wenn es heißt:] „Wird ein Lösegeld …“ (Ex 21,30)? Um das Lösegeld ohne Absicht dem Lösegeld bei Absicht gleichzustellen.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן כופר מה ת"ל (שמות כא, ל) אם כופר לרבות כופר שלא בכוונה ככופר בכוונה
Abaje sagte zu ihm: Demnach – was lehrt auch [das Wort] „Sklave“, [wenn es heißt:] „Wenn einen Sklaven …“ (Ex 21,32)? Um den Sklaven ohne Absicht dem Sklaven bei Absicht gleichzustellen. Und wolltest du sagen, so sei es tatsächlich – Resch Lakisch hat doch gesagt: Ein Ochse, der einen Sklaven ohne Absicht getötet hat, ist von den dreißig Schekel befreit!
א"ל אביי אלא מעתה עבד נמי מה ת"ל (שמות כא, לב) אם עבד לרבות עבד שלא בכוונה כעבד בכוונה וכי תימא הכי נמי והאמר ריש לקיש שור שהמית את העבד שלא בכוונה פטור משלשים שקלים
Als Rawin kam, sagte er im Namen Rabbi Jochanans: Was lehrt [das Wort] „Sklave“, [wenn es heißt:] „Wenn einen Sklaven …“? Um den Sklaven ohne Absicht dem Sklaven bei Absicht gleichzustellen.
כי אתא רבין א"ר יוחנן עבד מה תלמוד לומר אם עבד לרבות עבד שלא בכוונה כעבד בכוונה
Und soll man dann auch für Resch Lakisch sagen: Da er „Sklave … wenn einen Sklaven“ nicht auslegt, legt er auch „Lösegeld … wird ein Lösegeld“ nicht aus?
ולריש לקיש נמי נימא מדעבד אם עבד לא דריש כופר אם כופר נמי לא דריש
Und was ist der Unterschied? Bei „wenn einen Sklaven“ steht es nicht im Zusammenhang mit der Zahlung; „wird ein Lösegeld“ steht im Zusammenhang mit der Zahlung.
ומאי שנא עבד אם עבד לא כתיב במקום תשלומין כופר אם כופר כתיב במקום תשלומין
Und ebenso bei einem Sohn oder einer Tochter. Die Rabbanan lehrten: „Ob er einen Sohn stößt oder eine Tochter stößt“ (Ex 21,31) – um für die Minderjährigen ebenso wie für die Erwachsenen haftbar zu machen.
וכן בבן או בבת ת"ר (שמות כא, לא) או בן יגח או בת יגח לחייב על הקטנים כגדולים
Ergibt sich das nicht durch einen Schluss? Da der Mensch für einen Menschen haftbar ist und der Ochse für einen Menschen haftbar ist: Wie man, wenn ein Mensch für einen Menschen haftbar ist, nicht zwischen Minderjährigen und Erwachsenen unterscheidet, so soll man auch, wenn ein Ochse für einen Menschen haftbar ist, nicht zwischen Minderjährigen und Erwachsenen unterscheiden.
והלא דין הוא הואיל וחייב אדם באדם וחייב שור באדם מה כשחייב אדם באדם לא שנא בין קטנים לגדולים אף כשחייב שור באדם לא תחלוק בו בין קטנים לגדולים
Und überdies ist es ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn [beim] Menschen gegenüber einem Menschen, wo [die Schrift] Minderjährige nicht den Erwachsenen gleichgestellt hat, er für Minderjährige ebenso wie für Erwachsene haftbar ist –
ועוד קל וחומר הוא ומה אדם באדם שלא עשה בו קטנים כגדולים חייב בו על הקטנים כגדולים
Original: Bava Kamma 43b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.