Kommt, lasst uns hinausgehen, der Braut, der Königin entgegen! Und manche sagen: dem Schabbat, der Braut, der Königin entgegen. Rabbi Jannai hüllte sich ein, stand da und sprach: Komm, Braut! Komm, Braut!
בואו ונצא לקראת כלה מלכתא ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה:
MISCHNA: Wer auf öffentlichem Gebiet Holz spaltet und auf privatem Gebiet Schaden anrichtet, [oder] auf privatem Gebiet und auf öffentlichem Gebiet Schaden anrichtet, [oder] auf privatem Gebiet und auf einem anderen privaten Gebiet Schaden anrichtet, ist haftbar.
GEMARA: Und es ist nötig [, alle Fälle zu lehren]. Denn hätte er [nur] gelehrt: Wer auf privatem Gebiet spaltet und auf öffentlichem Gebiet schädigt – [so wäre er haftbar], weil dort häufig viele Menschen sind; aber vom öffentlichen Gebiet zum privaten Gebiet, wo nicht häufig viele Menschen sind, würde ich sagen: nicht.
גמ׳ וצריכא דאי תנא המבקע ברה"י והזיק ברה"ר משום דשכיחי רבים אבל מרה"ר לרה"י דלא שכיחי רבים אימא לא
Und hätte er gelehrt: vom öffentlichen Gebiet zum privaten Gebiet – [so wäre er haftbar], weil er von vornherein ohne Erlaubnis handelt; aber vom privaten Gebiet zum öffentlichen Gebiet, wo er mit Erlaubnis handelt, würde ich sagen: nicht.
ואי תנא מרה"ר לרה"י משום דמעיקרא שלא ברשות עביד אבל מרשות היחיד לרה"ר דברשות עביד אימא לא
Und hätte er jene beiden gelehrt – das eine, weil häufig viele Menschen da sind, und das andere, weil er ohne Erlaubnis [handelt]; aber vom privaten Gebiet zu einem anderen privaten Gebiet, wo nicht häufig viele Menschen sind und er von vornherein mit Erlaubnis [handelt], würde ich sagen: nicht. Daher ist es nötig.
ואי תנא הנך תרתי הא משום דשכיחי רבים והא משום דשלא ברשות אבל מרה"י לרה"י אחר דלא שכיחי רבים ומעיקרא ברשות אימא לא צריכא:
Die Rabbanan lehrten: Wer ohne Erlaubnis die Werkstatt eines Zimmermanns betritt, und ein Holzscheit fliegt ab, schlägt ihm ins Gesicht, und er stirbt – [der Zimmermann] ist frei; trat er aber mit Erlaubnis ein, ist er haftbar.
ת"ר הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת פטור ואם נכנס ברשות חייב
Weil es nicht dem Wald gleicht: [Im] Wald tritt dieser in sein [eigenes] Gebiet ein und jener in sein [eigenes] Gebiet; [hier] tritt dieser in das Gebiet seines Nächsten ein.
לפי שאין דומה ליער יער זה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס זה לרשות חבירו נכנס
Rawa sagte: [Es ist ein] Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn beim Wald, wo dieser aus eigenem Willen eintritt und jener aus eigenem Willen eintritt, [der Totschläger] behandelt wird wie einer, der mit dem Einverständnis seines Nächsten eingetreten ist, und ins Exil geht – dieser, der mit dem Einverständnis seines Nächsten eintritt, um wie viel mehr!
אמר רבא ק"ו ומה יער זה לדעתו נכנס וזה לדעתו נכנס נעשה כמי שנכנס לדעת חבירו וגולה זה שלדעת חבירו נכנס לא כל שכן
Vielmehr sagte Rawa: Was heißt „frei vom Exil“? Dass das Exil für ihn nicht ausreicht. Und das ist der Grund des Rabbi Jose bar Chanina: weil es ein Versehen nahe am Vorsatz ist.
אלא אמר רבא מאי פטור מגלות דלא סגי ליה בגלות והיינו טעמא דרבי יוסי בר חנינא משום דהוי ליה שוגג קרוב למזיד
Rawa wandte ein: „Fügte er ihm einen [weiteren] Riemenschlag hinzu, und er starb, so geht er seinetwegen ins Exil.“ Hier ist es doch ein Versehen nahe am Vorsatz, denn er hätte bedenken müssen, dass Menschen an einem einzigen Riemenschlag sterben, und es wird gelehrt: so geht er ins Exil! Raw Schimi aus Nehardea sagte: Wenn er sich beim Zählen geirrt hat.
מתיב רבא הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו והא הכא דשוגג קרוב למזיד הוא דאיבעי אסוקי אדעתיה דמייתי אינשי בחדא רצועה וקתני הרי זה גולה אמר רב שימי מנהרדעא דטעי במנינא
Rawa schlug ihn mit seiner Sandale [und] sagte zu ihm: Zählt denn er? Es wird doch gelehrt: Der Größte der Richter liest vor, der zweite zählt und der dritte sagt: Schlag ihn!
טפח ליה רבא בסנדליה אמר ליה אטו הוא מני והתניא גדול שבדיינין קורא והשני מונה והשלישי אומר הכהו
Man wandte ein: Wer einen Stein auf öffentliches Gebiet wirft und tötet, geht ins Exil. Hier ist es doch ein Versehen nahe am Vorsatz, denn er hätte bedenken müssen, dass auf öffentlichem Gebiet häufig Menschen sind, und es wird gelehrt: so geht er ins Exil!
מיתיבי הזורק את האבן לרה"ר והרג הרי זה גולה והא הכא דשוגג קרוב למזיד הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה דברה"ר שכיחי אינשי וקתני הרי זה גולה
Wie ist dieser Misthaufen beschaffen? Wenn dort häufig viele Menschen sind, ist es Vorsatz; und wenn dort nicht häufig viele Menschen sind, ist es Zwang!
האי אשפה ה"ד אי דשכיחי רבים מזיד הוא ואי לא שכיחי רבים אנוס הוא
Raw Papa sagte: [Es ist nur nötig] bei einem Misthaufen, an dem man sich gewöhnlich nachts entleert und nicht am Tag, wo aber manchmal einer zufällig dasitzt. Vorsatz ist es nicht, denn man entleert sich dort gewöhnlich nicht am Tag; Zwang ist es auch nicht, denn manchmal sitzt einer zufällig dort.
אמר רב פפא [לא צריכא אלא] באשפה העשויה להפנות בלילה ואינה עשויה להפנות ביום ואיכא דמיקרי ויתיב מזיד לא הוי דהא אינה עשויה להפנות ביום אנוס נמי לא הוי דהא איכא דמיקרי ויתיב
Raw Papa lehrte es im Namen Rawas zum ersten Teil: Wer ohne Erlaubnis die Werkstatt eines Zimmermanns betritt, und ein Holzscheit fliegt ihm ab, schlägt ihm ins Gesicht, und er stirbt – [der Zimmermann] ist frei. Rabbi Jose bar Chanina sagte: Haftbar für vier Dinge und frei vom Exil.
רב פפא משמיה דרבא מתני לה ארישא הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה לו בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור אמר רבי יוסי בר חנינא חייב בארבעה דברים ופטור מגלות
Wer es zum Schlussteil lehrt – um so mehr zum ersten Teil; und wer es zum ersten Teil lehrt – beim Schlussteil aber ist er, da [der andere] mit Erlaubnis eintrat, zum Exil verpflichtet.
מאן דמתני לה אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני לה ארישא אבל אסיפא כיון דברשות חייב גלות
Ist er denn zum Exil verpflichtet? Es wird doch gelehrt: Wer die Werkstatt eines Schmieds betritt, und Funken fliegen ab, schlagen ihm ins Gesicht, und er stirbt – [der Schmied] ist frei, und zwar sogar, wenn er mit Erlaubnis eintrat.
ומי חייב גלות והתניא הנכנס לחנותו של נפח ונתזה ניצוצות וטפחה לו על פניו ומת פטור ואפילו נכנס ברשות
Womit befassen wir uns hier? Mit einem Schmiedelehrling. Ist ein Schmiedelehrling etwa dazu bestimmt, getötet zu werden? – Wenn sein Meister ihn drängt hinauszugehen, und er geht nicht hinaus.
הכא במאי עסקינן בשוליא דנפחי שוליא דנפחי למקטלא קאי כשרבו מסרהב בו לצאת ואינו יוצא
Und weil sein Meister ihn drängt hinauszugehen, ist er darauf aus, ihn zu töten? – Er glaubte, er sei hinausgegangen. Wenn dem so ist, dann auch bei einem anderen!
ומשום דרבו מסרהב בו לצאת למיקטליה קאי כסבור יצא אי הכי אחר נמי
Original: Bava Kamma 32b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.