[seine] Salikusta preisgegeben!
סליקוסתא
Bawa Kamma 31a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Gewiss, Raw Adda bar Ahawa [handelte] nach seiner Lehre; aber Raw Huna – sollen wir sagen, er ist davon abgerückt?
בשלמא רב אדא בר אהבה כשמעתיה אלא רב הונא לימא הדר ביה
Jene waren Überreste [, an denen ihm nichts lag].
הנהו מותרין הוו:
MISCHNA: Zwei Töpfer, die einer hinter dem anderen gingen, und der erste strauchelte und fiel, und der zweite strauchelte über den ersten – der erste ist haftbar für die Schäden des zweiten.
מתני׳ שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון הראשון חייב בנזקי שני:
GEMARA: Rabbi Jochanan sagte: Sage nicht, unsere Mischna sei [die Meinung] Rabbi Meirs, der sagt: Wer strauchelt, ist fahrlässig und haftbar; vielmehr [gilt sie] sogar nach den Rabbanan, die sagen: Er handelt unter Zwang und ist frei – hier ist er haftbar, weil er hätte aufstehen sollen und nicht aufgestanden ist.
גמ׳ אמר רבי יוחנן לא תימא מתני' ר' מאיר היא דאמר נתקל פושע הוא וחייב אלא אפילו לרבנן דאמרי אנוס הוא ופטור הכא חייב שהיה לו לעמוד ולא עמד
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Selbst wenn du sagst, er konnte nicht aufstehen – er hätte warnen sollen und hat nicht gewarnt.
רב נחמן בר יצחק אמר אפילו תימא לא היה לו לעמוד היה לו להזהיר ולא הזהיר
Und Rabbi Jochanan [meint]: Da er nicht aufstehen konnte, konnte er auch nicht warnen, denn er ist [mit sich selbst] beschäftigt.
ורבי יוחנן אמר כיון דלא היה לו לעמוד לא היה לו להזהיר דטריד
Wir haben gelernt: Ging der Balkenträger voran und der Fassträger hinterher, und das Fass zerbrach am Balken, ist er frei; blieb aber der Balkenträger stehen, ist er haftbar.
תנן היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור ואם עמד בעל קורה חייב
Heißt das nicht, dass er stehen blieb, um [die Last] auf der Schulter zurechtzurücken, was üblich ist, und dennoch wird gelehrt, er sei haftbar, weil er hätte warnen sollen?
מאי לאו שעמד לכתף דאורחיה הוא וקתני חייב דהוה ליה להזהיר
Nein, wenn er stehen blieb, um auszuruhen.
לא כשעמד לפוש
Aber wenn er stehen blieb, um [die Last] zurechtzurücken, was dann? Ist er frei? Statt im Schlussteil zu lehren: „Und wenn er zum Fassträger sagte: Bleib stehen!, ist er frei“, sollte er im selben [Fall] unterscheiden und lehren: Wovon ist die Rede? Wenn er stehen blieb, um auszuruhen; blieb er aber stehen, um zurechtzurücken, ist er frei!
אבל עמד לכתף מאי פטור אדתני סיפא ואם אמר לו לבעל חבית עמוד פטור לפלוג וליתני בדידה בד"א כשעמד לפוש אבל עמד לכתף פטור
Das lässt er uns hören: Obwohl er stehen blieb, um auszuruhen, ist er frei, wenn er zum Fassträger sagt: Bleib stehen!
הא קמ"ל דאע"ג דעמד לפוש כי קאמר לו לבעל חבית עמוד פטור
Komm und höre: Töpfer und Glaser, die einer hinter dem anderen gingen; der erste strauchelte und fiel, der zweite strauchelte über den ersten und der dritte über den zweiten: Der erste ist für die Schäden des zweiten haftbar und der zweite für die Schäden des dritten. Und wenn sie wegen des ersten gefallen sind, ist der erste für die Schäden aller haftbar. Und wenn sie einander gewarnt haben, sind sie frei. Heißt das nicht, dass sie nicht aufstehen konnten?
ת"ש הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה נתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקי שני ושני חייב בנזקי שלישי ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולם ואם הזהירו זה את זה פטורין מאי לאו שלא היה להן לעמוד
Nein, dass sie hätten aufstehen können.
לא שהיה להן לעמוד
Aber wenn sie nicht aufstehen konnten, was dann? Sind sie frei? Wenn dem so ist, sollte er, statt im Schlussteil zu lehren: „Wenn sie einander gewarnt haben, ist er frei“, im selben [Fall] unterscheiden und lehren: Wovon ist die Rede? Wenn sie hätten aufstehen können; konnten sie aber nicht aufstehen, sind sie frei!
אבל לא היה להם לעמוד מאי פטור אי הכי אדתני סיפא אם הזהירו זה את זה פטור לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים שהיה להן לעמוד אבל לא היה להן לעמוד פטורין
Das lässt er uns hören: Obwohl sie hätten aufstehen können, sind sie frei, wenn sie einander gewarnt haben.
הא קמ"ל דאע"ג דהיה להן לעמוד כי הזהירו זה את זה פטורין
Rawa sagte: Der erste ist für die Schäden des zweiten haftbar, sowohl für Schäden an seinem Körper als auch für Schäden an seinem Vermögen; der zweite ist für die Schäden des dritten haftbar, für Schäden an seinem Körper, aber nicht für Schäden an seinem Vermögen.
אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו אבל לא בנזקי ממונו
Wie man es auch nimmt: Wenn wer strauchelt fahrlässig ist, soll auch der zweite haftbar sein; wenn wer strauchelt nicht fahrlässig ist, soll sogar der erste frei sein!
ממה נפשך אי נתקל פושע הוא שני נמי ליחייב אי נתקל לאו פושע הוא אפילו ראשון נמי ליפטר
Original: Bava Kamma 31a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.