Und Rabbi Jochanan sagte: Über [die Zeit] nach dem Fallen besteht der Streit.
ורבי יוחנן אמר לאחר נפילה מחלוקת
Bawa Kamma 29b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber während des Fallens – was dann? Nach aller Meinung frei? Aber aus dem, was Rabbi Jochanan weiter unten sagt: „Sage nicht, die Mischna ist [nach] Rabbi Meir, der sagt, der Stolpernde ist fahrlässig“ – folgt doch, dass Rabbi Meir schuldig spricht!
אבל בשעת נפילה מאי דברי הכל פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דרבי מאיר מחייב
Was dann? Nach aller Meinung schuldig? Aber aus dem, was Rabbi Jochanan weiter unten sagt: „Sage nicht, die Mischna ist [nach] Rabbi Meir, der sagt, der Stolpernde ist fahrlässig“ – folgt doch, dass die Rabbanan freisprechen!
אלא מאי דברי הכל חייב והא מדקאמר ר' יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דפטרי רבנן
Vielmehr lässt er uns dies hören: [Nur] bei dem, der seine schädigenden [Dinge] in diesem Fall preisgibt, sprechen die Rabbanan frei, weil er gezwungen ist; bei dem aber, der seine schädigenden [Dinge] sonst preisgibt, sprechen sie schuldig.
אלא הא קמ"ל דמפקיר נזקיו דהכא הוא דפטרי רבנן דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי
Es wurde gesagt: [Über den,] der seine schädigenden [Dinge] preisgibt, [streiten] Rabbi Jochanan und Rabbi Elasar: Einer sagte, er ist schuldig, und einer sagte, er ist frei.
איתמר מפקיר נזקיו רבי יוחנן ור"א חד אמר חייב וחד אמר פטור
Wollen wir sagen, wer schuldig spricht, folgt Rabbi Meir, und wer freispricht, folgt den Rabbanan?
לימא מאן דמחייב כר"מ ומאן דפטר כרבנן
Nach Rabbi Meir streiten alle nicht; sie streiten nach den Rabbanan. Wer freispricht, folgt den Rabbanan; und wer schuldig spricht, kann dir sagen: Ich sage [es] selbst nach den Rabbanan: Die Rabbanan sprechen nur bei dem frei, der seine schädigenden [Dinge] in diesem Fall preisgibt, weil er gezwungen ist; bei dem aber, der seine schädigenden [Dinge] sonst preisgibt, sprechen sie schuldig.
אליבא דר"מ כ"ע לא פליג כי פליגי אליבא דרבנן מאן דפטר כרבנן ומאן דמחייב אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבנן עד כאן לא פטרי רבנן אלא במפקיר נזקיו דהכא משום דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי
Es sei erwiesen, dass Rabbi Elasar es ist, der sagt: schuldig. Denn Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Jischmaels: Zwei Dinge sind nicht im Besitz des Menschen, und die Schrift hat sie so behandelt, als wären sie in seinem Besitz, und zwar: eine Grube im öffentlichen Bereich und Gesäuertes von der sechsten [Stunde] an. – Es sei erwiesen.
תסתיים דר"א הוא דאמר חייב דאמר רבי אלעזר משום רבי ישמעאל שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש [שעות] ולמעלה תסתיים
Aber hat Rabbi Elasar denn so gesagt? Rabbi Elasar hat doch das Umgekehrte gesagt! Denn wir lernten: Wer den Mist im öffentlichen Bereich umwendet, und ein anderer wurde dadurch geschädigt, ist für seinen Schaden haftbar. Und Rabbi Elasar sagte: Man lehrte es nur, wenn er beabsichtigte, ihn in Besitz zu nehmen; beabsichtigte er aber nicht, ihn in Besitz zu nehmen, ist er frei. Also: Wer seine schädigenden [Dinge] preisgibt, ist frei.
ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר איפכא דתנן ההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואמר ר"א לא שנו אלא שנתכוין לזכות בהן אבל לא נתכוין לזכות בהן פטור אלמא מפקיר נזקיו פטור
Raw Adda bar Ahava sagte: Wenn er ihn an seinen Ort zurücklegte. Rabina sagte: Womit ist der Fall des Raw Adda bar Ahava zu vergleichen? Mit einem, der eine offene Grube findet, sie zudeckt und sie wieder aufdeckt.
אמר רב אדא בר אהבה שהחזירה למקומה אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגילהו
Mar Sutra, der Sohn Raw Maris, sagte zu Rabina: Ist das denn vergleichbar? Dort ist die erste Handlung nicht aufgehoben; hier ist die erste Handlung aufgehoben.
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מי דמי התם לא אסתלק להו מעשה ראשון הכא אסתלק להו מעשה ראשון
Das ist vielmehr nur mit einem vergleichbar, der eine offene Grube findet, sie zuschüttet und sie wieder aushebt, wo die erste Handlung aufgehoben ist und sie in seinem Besitz steht.
הא לא דמי אלא למוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה דאסתלקו להו מעשה ראשון וקיימא לה ברשותו
אלא אמר רב אשי כשהפכה לפחות משלשה
Und was zwang Rabbi Elasar, es so zu deuten, dass er ihn [in einer Höhe von] weniger als drei umwendete, und dass der Grund ist, weil er beabsichtigte, ihn in Besitz zu nehmen, beabsichtigte er es aber nicht, dann nicht? Er sollte es auf über drei deuten, und obwohl er nicht beabsichtigte, ihn in Besitz zu nehmen, wäre er schuldig!
ומאי דוחקיה דר"א לאוקמיה כגון שהפכה לפחות מג' וטעמא דכי נתכוין לזכות בה הא אין מתכוין לזכות בה לא לוקמה למעלה מג' ואע"ג דלא נתכוין לזכות בה חייב
Rawa sagte: Die Mischna bereitete ihm Schwierigkeiten: Warum gerade „umwendet“? Er sollte „hochhebt“ lehren! Vielmehr ist daraus zu entnehmen: Jedes Umwenden ist unterhalb von drei [Handbreiten].
אמר רבא מתני' קשיתיה מאי אריא הפך לתני הגביה אלא ש"מ כל הפך למטה משלשה הוא
Und da Rabbi Elasar „schuldig“ sagte, sagte Rabbi Jochanan „frei“.
ומדרבי אלעזר אמר חייב ר' יוחנן אמר פטור
Aber hat Rabbi Jochanan denn so gesagt? Wir lernten doch: Wer Dornen oder Glas [in einer Mauer] verbirgt, und wer seinen Zaun aus Dornen errichtet, und ein Zaun, der in den öffentlichen Bereich fiel, und ein anderer wurde dadurch geschädigt – er ist für seinen Schaden haftbar.
ומי א"ר יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו
Und Rabbi Jochanan sagte: Man lehrte es nur, wenn [die Dornen] hinausragen; hält er sie aber innerhalb [seines Bereichs], ist er frei. Hält er sie innerhalb, warum ist er frei? Doch wohl, weil es für ihn eine Grube in seinem eigenen Bereich ist. Daraus folgt, dass die Schuld [im ersten Fall] die einer Grube im öffentlichen Bereich ist; also ist der, der seine schädigenden [Dinge] preisgibt, schuldig!
ואמר רבי יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור לאו משום דהויא ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור ברשות הרבים הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב
Nein, tatsächlich sage ich dir: Wer seine schädigenden [Dinge] preisgibt, ist frei. Und wer sie innerhalb hält – was ist der Grund, dass er frei ist? Weil dazu gesagt wurde: Raw Acha, der Sohn Raw Ikas, sagte: Weil es nicht die Art der Menschen ist, sich an Mauern zu reiben.
לא לעולם אימא לך מפקיר נזקיו פטור ומצמצם מ"ט פטור משום דאתמר עלה אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים
Aber hat Rabbi Jochanan denn so gesagt? Rabbi Jochanan sagte doch: Die Halacha ist wie die anonyme Mischna; und wir lernten: Wer eine Grube im öffentlichen Bereich gräbt, und ein Rind oder ein Esel fiel hinein und verendete, ist schuldig.
ומי אמר ר' יוחנן הכי והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב
Vielmehr: Tatsächlich sagte Rabbi Jochanan „schuldig“.
אלא לעולם רבי יוחנן אמר חייב
ומדרבי יוחנן אמר חייב ר"א אמר פטור והאמר ר"א
Original: Bava Kamma 29b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.