braucht sich nicht so sehr darum zu bemühen.
לא צריך לאהדורי עליה כולי האי
Bawa Kamma 115a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielleicht brauchte er Geld und verkaufte? Raw Aschi sagte: Es ist doch in der Stadt ein Gerücht über einen Diebstahl bei ihm entstanden.
ודלמא איצטריך ליה זוזי וזבין אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר:
Es wurde gesagt: Hat er gestohlen und verkauft, und danach wurde der Dieb erkannt – Raw sagte im Namen Rabbi Chijas: Das Recht ist mit dem ersten. Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Jannais: Das Recht ist mit dem zweiten.
איתמר גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב רב משמיה דרבי חייא אמר הדין עם הראשון ר' יוחנן משמיה דרבי ינאי אמר הדין עם השני
Raw Josef sagte: Sie streiten nicht: Hier vor dem Aufgeben – das Recht ist mit dem zweiten; dort nach dem Aufgeben – das Recht ist mit dem ersten.
אמר רב יוסף לא פליגי כאן לפני יאוש הדין עם השני כאן לאחר יאוש הדין עם הראשון
Und beide sind der Ansicht Raw Chisdas.
ותרוייהו אית להו דרב חסדא
Abaje sagte zu ihm: Und sie streiten nicht? Die Priestergaben gleichen doch [dem Fall] vor dem Aufgeben, und sie streiten! Denn wir haben gelernt: Sagte er zu ihm: „Verkaufe mir die Eingeweide einer Kuh“, und es waren die Gaben darin, so gibt er sie dem Kohen und zieht sie ihm nicht vom Preis ab. Kaufte er von ihm nach Gewicht, so gibt er sie dem Kohen und zieht sie ihm vom Preis ab.
א"ל אביי ולא פליגי הא מתנות כהונה כלפני יאוש דמי ופליגי דתנן אמר לו מכור לי מעיה של פרה והיו בהן מתנות נותנן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים לקח הימנו במשקל נותנו לכהן ומנכה לו מן הדמים
Und Raw sagte: Man lehrte dies nur, wenn er für sich selbst gewogen hat; hat ihm aber der Schlachter gewogen, so ist das Recht mit dem Schlachter.
ואמר רב לא שנו אלא ששקל לעצמו אבל שקל לו הטבח הדין עם הטבח
Sage: [Der Kohen hat] auch einen Rechtsanspruch gegen den Schlachter. Man könnte meinen, Priestergaben könnten nicht geraubt werden; daher lehrt er uns [dies].
אימא אף דין עם הטבח מהו דתימא אין מתנות כהונה נגזלות קמ"ל
Und nach Abaje, der sagt, sie streiten – worüber streiten sie? Über [die Ansicht] Raw Chisdas.
ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי בדרב חסדא
Raw Sewid sagte: [Es geht um den Fall,] dass die Eigentümer [es] in der Hand des Käufers aufgegeben haben und nicht in der Hand des Diebes aufgegeben haben.
רב זביד אמר כגון שנתייאשו הבעלים ביד לוקח ולא נתייאשו ביד גנב
Und darüber streiten sie: Der eine Meister meint, Aufgeben und danach Besitzwechsel bewirkt den Erwerb, Besitzwechsel und danach Aufgeben bewirkt nicht den Erwerb; und der andere Meister meint, es gibt keinen Unterschied.
ובהא פליגי מר סבר יאוש ואח"כ שינוי רשות קני שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני ומ"ס לא שנא
Raw Papa sagte: Beim Mantel streiten alle nicht, dass er an seinen Herrn zurückkehrt; hier streiten sie darüber, ob man dabei die Marktverordnung angewendet hat.
רב פפא אמר בגלימא דכ"ע לא פליגי דהדר למריה והכא בעשו בו תקנת השוק קמיפלגי
Raw sagte im Namen Rabbi Chijas: Das Recht ist mit dem ersten – der Käufer muss sein Geld vom Dieb nehmen, und man hat dabei die Marktverordnung nicht angewendet. Und Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Jannais: Das Recht ist mit dem zweiten – der Käufer darf [sein Geld] vom Hausherrn nehmen, und man hat dabei die Marktverordnung angewendet.
רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח דלישקול זוזי מגנב ולא עשו בו תקנת השוק ור' יוחנן משום דר' ינאי אמר הדין עם השני דינא דלוקח דלישקול מבעל הבית ועשו בו תקנת השוק
Und meint Raw, man habe dabei die Marktverordnung nicht angewendet? Raw Huna war doch ein Schüler Raws, und [als] Chanan der Böse einen Mantel stahl und ihn verkaufte, [und die Sache] vor Raw Huna kam, sagte er zu jenem Mann: Geh, löse dein Pfand aus!
וסבר רב לא עשו בו תקנת השוק והא רב הונא תלמידיה דרב הוה וחנן בישא גנב גלימא וזבנה אתא לקמיה דרב הונא א"ל לההוא גברא זיל שרי עביטך
Chanan der Böse ist anders: Da man von ihm keinen Ersatz bekommen kann, gilt es, als wäre er nicht erkannt worden.
שאני חנן בישא כיון דליכא לאישתלומי מיניה כלא הוכר דמי
Rawa sagte: Ist er ein stadtbekannter Dieb, so hat man bei ihm die Marktverordnung nicht angewendet. Aber Chanan der Böse war doch stadtbekannt, und man hat bei ihm die Marktverordnung angewendet! Mag er auch für seine Bosheit stadtbekannt gewesen sein, für Diebstahl war er nicht stadtbekannt.
אמר רבא אם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת השוק והא חנן בישא דמפורסם הוה ועשו בו תקנת השוק נהי דמפורסם לבישותא לגניבותא לא מפורסם
Es wurde gesagt: Hat er gestohlen und damit seine Schuld bezahlt, hat er gestohlen und damit seine Rechnung auf Kredit bezahlt, so hat man dabei die Marktverordnung nicht angewendet, denn man sagt: Nicht im Hinblick darauf hast du ihm etwas gegeben.
איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו לא עשו בו תקנת השוק דאמרי לא אדעתא דהנהו יהיבת ליה מידי
Ein Pfand im Wert von zweihundert für hundert – dabei hat man die Marktverordnung angewendet. Wert gegen Wert – Amemar sagte: Dabei hat man die Marktverordnung nicht angewendet; Mar Sutra sagte: Dabei hat man die Marktverordnung angewendet.
משכנתא שוי מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק
(Und die Halacha ist: Man hat dabei die Marktverordnung angewendet.)
(והלכתא עשו בו תקנת השוק)
Ein Kauf Wert gegen Wert – dabei hat man die Marktverordnung angewendet. Im Wert von hundert für zweihundert – Raw Scheschet sagte: Dabei hat man die Marktverordnung nicht angewendet; Rawa sagte: Dabei hat man die Marktverordnung angewendet.
זבינא שוה בשוה עשו בו תקנת השוק שוה מאה במאתן רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק רבא אמר עשו בו תקנת השוק
Und die Halacha ist: Bei allen hat man die Marktverordnung angewendet, außer wenn er gestohlen und damit seine Schuld bezahlt hat, [oder] gestohlen und damit seine Rechnung auf Kredit bezahlt hat.
והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו:
Awimi bar Nasi, der Schwiegervater Rabinas, hatte bei einem Mann vier Sus zu fordern. [Dieser] stahl einen Mantel und brachte ihn ihm, und er lieh ihm noch weitere vier Sus. Schließlich wurde der Dieb erkannt. Er kam vor Rabina.
אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי גנב גלימא אתיא ניהליה אוזפיה ארבעה זוזי אחריני לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרבינא
Er sagte: Die ersten [vier Sus]: Er hat gestohlen und damit seine Schuld bezahlt, und er muss ihm nichts geben. Jene anderen vier Sus: Nimm dein Geld und gib meinen Mantel zurück.
אמר קמאי גנב ופרע בחובו ולא בעי למיתב ליה ולא מידי הנך ארבעה זוזי אחריני שקול זוזך והדר גלימי
Raw Kohen wandte ein: Vielleicht hat er ihm den Mantel für jene ersten Sus gegeben – er hat gestohlen und damit seine Schuld bezahlt, er hat gestohlen und damit seine Rechnung auf Kredit bezahlt –, und die letzten vier Sus hat er ihm auf Vertrauen [geliehen], so wie er ihm von Anfang an vertraut hatte! Die Sache wälzte sich weiter und kam vor Rabbi Abbahu. Er sagte: Die Halacha ist nach Raw Kohen.
מתקיף לה רב כהן ודלמא גלימא בהני זוזי קמאי יהבה ניהליה גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו וארבעה זוזי בתראי הימוני הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא איגלגל מילתא מטא לקמיה דרבי אבהו אמר הלכתא כרב כהן
Ein Mann aus Naresch stahl ein Buch und verkaufte es einem Mann aus Pappunja für achtzig Sus. Der Mann aus Pappunja ging und verkaufte es einem Mann aus Mechosa für hundertzwanzig Sus. Schließlich wurde der Dieb erkannt. Abaje sagte: Der Eigentümer des Buches soll gehen und dem Mann aus Mechosa achtzig Sus geben und sein Buch nehmen; und der Mann aus Mechosa soll gehen und vierzig von dem Mann aus Pappunja nehmen.
נרשאה גנב ספרא זבניה לפפונאה בתמנן זוזי אזל פפונאה זבניה לבר מחוזאה במאה ועשרין זוזי לסוף הוכר הגנב אמר אביי ליזיל מרי דספרא ויהב ליה לבר מחוזא תמנן זוזי ושקיל ספריה ואזיל בר מחוזאה ושקיל ארבעין מפפונאה
Rawa wandte ein: Wenn man jetzt schon beim Käufer vom Dieb die Marktverordnung angewendet hat, ist es da beim Käufer vom Käufer überhaupt eine Frage?
מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח מיבעיא
Vielmehr sagte Rawa: Der Eigentümer des Buches soll gehen und dem Mann aus Mechosa hundertzwanzig Sus geben und sein Buch nehmen; und der Eigentümer des Buches soll gehen und vierzig von dem Mann aus Pappunja und achtzig von dem Mann aus Naresch nehmen.
אלא אמר רבא ליזיל מריה דספרא ויהיב ליה לבר מחוזאה מאה ועשרין זוזי ושקיל ספריה וליזיל מרי דספרא ולישקול ארבעין מפפונאה ותמנן מנרשאה:
MISCHNA: Dieser kommt mit seinem Fass Wein, und jener kommt mit seinem Krug Honig. Der Honigkrug bekam einen Riss, und jener goss seinen Wein aus und rettete den Honig hinein –
מתני׳ זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו
Original: Bava Kamma 115a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.