der Weinhändler sind Israeliten. Und das gilt für große [Schläuche]; bei kleinen aber sage ich: Sie sind Reisenden heruntergefallen. Und wenn große bei ihnen sind, sage ich: Man hatte sie zu einem Bündel zusammengelegt.
דשפוכאי ישראל נינהו וה"מ ברברבי אבל זוטרי אימור מעוברי דרכים נפול ואי איכא רברבי בהדייהו אימור באברורי הוה מנחי:
MISCHNA: Man hält einen Baum fünfundzwanzig Ellen von der Stadt fern, und beim Johannisbrotbaum und bei der Sykomore fünfzig Ellen. Abba Schaul sagt: Jeden Baum, der keine Früchte trägt, fünfzig Ellen. Wenn die Stadt zuerst da war, fällt man [ihn] und zahlt keinen Ersatz; wenn der Baum zuerst da war, fällt man [ihn] und zahlt Ersatz. Ist es zweifelhaft, ob dieser zuerst da war oder jener, fällt man [ihn] und zahlt keinen Ersatz.
מתני׳ מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה ואם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם אילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים:
GEMARA: Was ist der Grund? Ulla sagte: Wegen der Schönheit der Stadt. – Man kann es doch schon daraus ableiten, dass man ein Feld nicht zu Weideland [der Stadt] macht und Weideland nicht zu einem Feld!
גמ׳ מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר ותיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה
Es ist nötig für Rabbi Elieser, der sagt: Man macht ein Feld zu Weideland und Weideland zu einem Feld; hier tun wir es wegen der Schönheit der Stadt nicht.
לא צריכא לר"א דאמר עושין שדה מגרש ומגרש שדה הכא משום נויי העיר לא עבדינן
Und auch nach den Rabbanan, die sagen: Man macht ein Feld nicht zu Weideland und Weideland nicht zu einem Feld – das gilt für Saaten, aber Bäume [pflanzen] wir; und hier [tun wir es] wegen der Schönheit der Stadt nicht.
ולרבנן נמי דאמרי אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ה"מ זרעים אבל אילנות עבדינן והכא משום נויי העיר לא
Und woher sagst du, dass zwischen Saaten und Bäumen ein Unterschied ist? Denn es wurde gelehrt: Ein Gehege von mehr als zwei Bet Sea, das zum Wohnen umzäunt wurde –
ומנא תימרא דשאני בין זרעין לאילנות דתניא קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה
„Wenn die Stadt zuerst da war, fällt man [ihn] und zahlt keinen Ersatz“ usw. Warum wird bei der Zisterne gelehrt, dass man [ihn] fällt und Ersatz zahlt, und warum wird hier gelehrt, dass man [ihn] fällt und keinen Ersatz zahlt?
ואם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים וכו': מ"ש גבי בור דקתני קוצץ ונותן דמים ומאי שנא הכא דקתני קוצץ ואינו נותן דמים
Vielmehr: Wenn [das Wort] des Raw Kahana gesagt wurde, dann wurde es zum Schlussteil gesagt: „Wenn der Baum zuerst da war, fällt man [ihn] und zahlt Ersatz.“ Soll er doch zu ihnen sagen: Gebt mir zuerst das Geld, und dann fälle ich! Raw Kahana sagte: Der Topf von Teilhabern ist weder warm noch kalt.
אלא אי איתמר דרב כהנא אסיפא איתמר אם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ולימא להו הבו לי ברישא דמי והדר איקוץ אמר רב כהנא קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא:
„Ist es zweifelhaft, ob dieser zuerst da war oder jener, fällt man [ihn] und zahlt keinen Ersatz.“ Was ist anders als bei der Zisterne, wo du gesagt hast, er fällt [ihn] nicht?
ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים: מאי שנא מבור דאמרת לא יקוץ
Dort, wo er im sicheren Fall nicht zum Fällen bestimmt ist, sagen wir ihm auch im Zweifelsfall nicht: Fälle! Hier, wo er im sicheren Fall zum Fällen bestimmt ist, sagen wir ihm auch im Zweifelsfall: Fälle! Und was das Geld betrifft, sagen wir ihm: Bring einen Beweis und nimm [es].
MISCHNA: Man hält eine feste Tenne fünfzig Ellen von der Stadt fern. Niemand soll auf seinem eigenen [Grund] eine feste Tenne anlegen, es sei denn, er hat fünfzig Ellen nach jeder Seite. Und er hält [sie] von den Pflanzungen und vom Brachfeld seines Nächsten so weit fern, dass sie keinen Schaden anrichtet.
מתני׳ מרחיקין את גורן קבוע מן העיר חמשים אמה לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ יש לו חמשים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו בכדי שלא יזיק:
Raw Aschi sagte: [Die Mischna] meint es als Begründung: Was ist der Grund, dass man eine feste Tenne fünfzig Ellen von der Stadt fernhält? Damit sie keinen Schaden anrichtet.
רב אשי אמר מה טעם קאמר מאי טעמא מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה כדי שלא יזיק
Man wandte ein: Man hält eine feste Tenne fünfzig Ellen von der Stadt fern; und so wie man [sie] fünfzig Ellen von der Stadt fernhält, so hält man [sie] fünfzig Ellen von den Kürbissen, Gurken, Pflanzungen und dem Brachfeld seines Nächsten fern, damit sie keinen Schaden anrichtet. Für Raw Aschi ist das recht, aber für Abaje ist es schwierig! – Es ist schwierig.
מיתיבי מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה וכשם שמרחיקין מן העיר חמשים אמה כך מרחיקין מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק בשלמא לרב אשי ניחא אלא לאביי קשיא קשיא
Bei seinen Gurken und Kürbissen ist es verständlich, weil der Staub hingeht, in ihr Herz eindringt und sie verdorren lässt; aber bei seinem Brachfeld, warum? Rabbi Abba bar Sawda – manche sagen: Rabbi Abba bar Sutra – sagte: Weil
בשלמא ממקשואיו ומדלועיו דאזיל אבקא ואתי בליביה ומצוי ליה אלא מנירו אמאי א"ר אבא בר זבדא ואיתימא ר' אבא בר זוטרא מפני
Original: Bava Batra 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.