Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wer [eine Wand] nahe anlegen will, darf sie nicht nahe anlegen, es sei denn, er hält vier Ellen Abstand davon. Rawa wandte ein: Aber er lehrt doch: „Wessen Wand nahe an der Wand seines Nächsten war“!
הבא לסמוך לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות מתקיף לה רבא והא מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו קתני
Vielmehr sagte Rawa: So lehrt er: Wessen Wand nahe an der Wand seines Nächsten war, in einem Abstand von vier Ellen, und sie fiel um, der darf ihr keine andere Wand nahe anlegen, es sei denn, er hält vier Ellen Abstand davon. Was ist der Grund? Weil das Betreten hier gut für dort ist.
אלא אמר רבא הכי קתני מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ברחוק ארבע אמות ונפל לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ד' אמות מאי טעמא דדוושא דהכא מעלי להתם
Raw sagte: Das wurde nur von der Wand eines Gartens gelehrt, aber bei der Wand eines Hofes darf er, wenn er nahe anlegen will, nahe anlegen. Rabbi Oschaja sagt: Sowohl bei der Wand eines Gartens als auch bei der Wand eines Hofes darf er, wenn er nahe anlegen will, nicht nahe anlegen.
אמר רב לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר אם בא לסמוך סומך רבי אושעיא אומר אחד כותל גינה ואחד כותל חצר אם בא לסמוך אינו סומך
Wir haben gelernt: „Die Fenster – ob oberhalb, ob unterhalb, ob gegenüber – vier Ellen.“ Und dazu wird gelehrt: Oberhalb – damit er nicht hineinspähe und sehe; unterhalb – damit er nicht [darauf] stehe und sehe; und gegenüber – damit er es nicht verdunkle.
תנן החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות ותני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל
Und wie viel [Abstand]? Jewa, der Schwiegervater des Aschjan bar Nidbach, sagte im Namen Raws: Die volle Breite des Fensters. – Aber er späht doch hinein! – Raw Sewid sagte: Wenn er seine Wand schräg macht.
וכמה אמר ייבא חמוה דאשיין בר נדבך משמיה דרב כמלא רחב חלון והלא מציץ א"ר זביד במדיר את כותלו
Komm und höre: „Und die Wand [hält man] vier Ellen von der Dachrinne entfernt, damit er die Leiter aufstellen kann.“ Der Grund ist wegen der Leiter, aber wegen des Betretens nicht! – Womit befassen wir uns hier? Mit einer schräg abfallenden Dachrinne. Denn wenn es wegen des Betretens wäre – man geht ja unter ihr hin und her.
תא שמע ואת הכותל מן המזחילה ד' אמות כדי שיהא זוקף את הסולם טעמא משום סולם אבל משום דוושא לא הכא במאי עסקינן במזחילה משופעת דאי משום דוושא הוא הא קא אזיל ואתי תותיה:
MISCHNA: Man hält eine Leiter vier Ellen von einem Taubenschlag entfernt, damit der Marder nicht hineinspringe; und die Wand vier Ellen von der Dachrinne, damit er die Leiter aufstellen kann.
מתני׳ מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה ואת הכותל מן המזחילה ד' אמות כדי שיהא זוקף את הסולם:
GEMARA: Sollen wir sagen, unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Jose? Denn wenn nach Rabbi Jose – er sagt doch: Dieser gräbt auf seinem Eigenen, und jener pflanzt auf seinem Eigenen!
גמ׳ לימא מתניתין דלא כר' יוסי דאי ר"י הא אמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו
Du kannst sogar sagen, nach Rabbi Jose. Raw Aschi sagte doch: Als wir bei Raw Kahana waren, sagte er: Rabbi Jose stimmt zu bei seinen [eigenen] Pfeilen. Hier ebenfalls: Manchmal sitzt [der Marder] gerade, während er [die Leiter] hinstellt, in einem Loch und springt. – Aber das ist doch [nur] mittelbare Verursachung! – Rabbi Tobi bar Mattana sagte: Das besagt: Mittelbare Verursachung bei Schäden ist verboten.
אפילו תימא ר' יוסי הא אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמר מודי רבי יוסי בגירי דידיה ה"נ זמנין דבהדי דמנח ליה יתבא בחור וקפצה והא גרמא הוא א"ר טובי בר מתנה זאת אומרת גרמא בניזקין אסור
Original: Bava Batra 22b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.