Salz, Kalk und Felsbrocken drei Handbreiten von der Wand seines Nächsten entfernt oder verputzt mit Kalk.“ Der Grund ist, dass dort eine Wand ist; ist dort keine Wand, darf er dicht anlegen.
המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סומך
Nein, auch wenn dort keine Wand ist, darf er nicht dicht anlegen. – Was lässt er uns dann hören? – Das lässt er uns hören: dass diese [Dinge] der Wand schaden.
לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דהני קשו לכותל
Komm und höre: „Man hält Saaten, den Pflug und Urin drei Handbreiten von der Wand entfernt.“ Der Grund ist, dass dort eine Wand ist; ist dort keine Wand, darf er dicht anlegen. – Nein, auch wenn dort keine Wand ist, darf er nicht dicht anlegen. – Was lässt er uns dann hören? – Das lässt er uns hören: dass Feuchtigkeit der Wand schadet.
תא שמע מרחיקים את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קמ"ל הא קא משמע לן דמתונתא קשה לכותל
Komm und höre: „Und die Handmühle drei [Handbreiten], [gerechnet] vom unteren Mühlstein, das sind vier vom oberen Mühlstein.“ Der Grund ist, dass dort eine Wand ist; ist dort keine Wand, darf er dicht anlegen. – Nein, auch wenn dort keine Wand ist, darf er nicht dicht anlegen. – Was lässt er uns dann hören? – Das lässt er uns hören: dass das Erschüttern der Wand schadet.
תא שמע ואת הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דטירייא קשה לכותל
Komm und höre: „Und den Ofen drei [Handbreiten], [gerechnet] vom Sockel, das sind vier vom Rand.“ Der Grund ist, dass dort eine Wand ist; ist dort keine Wand, darf er dicht anlegen. – Nein, auch wenn dort keine Wand ist, darf er nicht dicht anlegen. – Was lässt er uns dann hören? – Das lässt er uns hören: dass die Hitze der Wand schadet.
תא שמע ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ד' מן השפה טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך אלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דהבלא קשה לכותל
Komm und höre: Man darf keinen Bäckerladen und keinen Färberladen unter dem Vorratsraum seines Nächsten eröffnen, auch keinen Rinderstall. Der Grund ist, dass dort ein Vorratsraum ist; ist dort kein Vorratsraum, darf er es tun.
תא שמע לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר טעמא דאיכא אוצר הא ליכא אוצר עביד
Eine Wohnstätte ist anders. Das ist auch genau [aus dem Wortlaut zu entnehmen], denn dazu wird gelehrt: War der Rinderstall früher da als der Vorratsraum, ist es erlaubt.
דירה שאני דיקא נמי דתני עלה אם היתה רפת בקר קודמת לאוצר מותר
Komm und höre: Man darf keinen Baum nahe an einem Feld pflanzen, es sei denn, man hält vier Ellen Abstand davon. Und dazu wird gelehrt: Die vier Ellen, von denen sie sprachen, [sind] der Raum für die Bearbeitung des Weinbergs.
תא שמע לא יטע אדם אילן סמוך לשדה אלא אם כן הרחיק ממנו ד' אמות ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם
Der Grund ist wegen des Raumes für die Bearbeitung des Weinbergs; wäre es nicht wegen des Raumes für die Bearbeitung des Weinbergs, dürfte er dicht pflanzen – obwohl es Wurzeln gibt, die schädigen! – Womit befassen wir uns hier? Wenn harter Fels dazwischen trennt.
טעמא דמשום כדי עבודת הכרם הא לאו משום כדי עבודת הכרם סמיך ואע"ג דאיכא שרשין דקא מזקי הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא
(Das ist auch genau [zu entnehmen], denn er lehrt:) War ein Zaun dazwischen, so pflanzt dieser dicht am Zaun auf dieser Seite und jener dicht am Zaun auf jener Seite.
(דיקא נמי דקתני) היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן
Wenn so, sag den Schlussteil: Reichten seine Wurzeln in das [Feld] seines Nächsten hinein, gräbt [dieser] drei Handbreiten tief [und schneidet] sie [ab], damit sie den Pflug nicht behindern. Und wenn harter Fels dazwischen trennt, was machen sie dort? – So ist es gemeint: Und wenn kein harter Fels [da ist] und seine Wurzeln in das [Feld] seines Nächsten hineinreichten, gräbt er drei Handbreiten tief, damit sie den Pflug nicht behindern.
אי הכי אימא סיפא היו שרשיו יוצאין בתוך של חבירו מעמיק להן שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה ואי דמפסיק צונמא מאי בעו התם הכי קאמר ואי לאו צונמא והיו שרשיו יוצאין לתוך של חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה
Komm und höre: Man hält einen Baum fünfundzwanzig Ellen von einer Zisterne entfernt. Der Grund ist, dass dort eine Zisterne ist; ist dort keine Zisterne, darf er dicht pflanzen. – Nein, auch wenn dort keine Zisterne ist, darf er nicht dicht pflanzen; und das lässt er uns hören: dass die Wurzeln bis zu fünfundzwanzig Ellen reichen und die Zisterne schädigen.
תא שמע מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה טעמא דאיכא בור הא ליכא בור סמיך לא כי ליכא בור נמי לא סמיך והא קמ"ל דעד כ"ה אמה אזלי שרשים ומזקי לבור
Wenn so, sag den Schlussteil: „Und wenn der Baum früher da war, braucht er ihn nicht zu fällen.“ Und wenn er nicht dicht pflanzen darf, wie findest du diesen Fall? – Wie Raw Papa sagte: bei einem Käufer; hier ebenfalls bei einem Käufer.
אי הכי אימא סיפא ואם אילן קדם לא יקוץ ואי דלא סמיך היכי משכחת לה כדא"ר פפא בלוקח ה"נ בלוקח
Komm und höre: Man hält eine Flachsröste vom Gemüse entfernt, den Lauch von den Zwiebeln und den Senf von den Bienen. Der Grund ist, dass dort Gemüse ist; ist dort kein Gemüse, darf er dicht anlegen. – Nein, auch wenn dort kein Gemüse ist, darf er nicht dicht anlegen; und das lässt er uns hören: dass diese einander schaden.
תא שמע מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלין ואת החרדל מן הדבורים טעמא דאיכא ירק הא ליכא ירק סמיך לא כי ליכא ירק נמי לא סמיך והא קמ"ל דהני קשו אהדדי
Wenn so, sag den Schlussteil: Rabbi Jose erlaubt es beim Senf, weil er zu ihm sagen kann: Bevor du mir sagst: „Halte deinen Senf von meinen Bienen fern“, halte deine Bienen von meinem Senf fern, denn sie kommen und fressen die Blüten meines Senfs.
אי הכי אימא סיפא רבי יוסי מתיר בחרדל מפני שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוראי הרחק דבורך מן חרדלאי שבאות ואוכלות לגלוגי חרדלאי
Original: Bava Batra 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.