Legt er gegen ihn ein eigenhändiges Schreiben vor, dass er ihm schuldet, so treibt er von freien Gütern ein.
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין
Bawa Batra 175b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Bei einem Bürgen, der [erst] nach der Unterzeichnung der Urkunde [darauf] erscheint, treibt er von freien Gütern ein.
ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין
Ein solcher Fall kam vor Rabbi Jischmael, und er sagte: Er treibt von freien Gütern ein. Ben Nannas sagte zu ihm: Er treibt weder von verpfändeten noch von freien Gütern ein.
מעשה ובא לפני ר' ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין
Er sagte zu ihm: Warum? Er sagte zu ihm: Wenn einer jemanden auf der Straße würgt, und dessen Gefährte trifft ihn an und sagt zu ihm: „Lass ihn [und ich gebe dir]“, so ist er frei, denn nicht auf sein Vertrauen hin hat er ihm geliehen. Vielmehr: Welcher Bürge ist schuldig? [Wer sagt:] „Leih ihm, und ich gebe dir“ – der ist schuldig, denn auf sein Vertrauen hin hat er ihm geliehen.
אמר לו למה אמר לו הרי החונק את אחד בשוק ומצאו חבירו ואמר לו הנח לו [ואני אתן לך] פטור שלא על אמונתו הלוהו אלא איזה הוא ערב שהוא חייב הלוהו ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלוהו
Und Rabbi Jischmael sagte: Wer weise werden will, befasse sich mit dem Vermögensrecht, denn es gibt in der Tora kein Gebiet, das größer ist als dieses, und es ist wie eine sprudelnde Quelle; und wer sich mit dem Vermögensrecht befassen will, diene Schimon ben Nannas.
ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והן כמעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס:
GEMARA: Ulla sagte: Nach dem Wort der Tora treibt man sowohl bei einem urkundlichen als auch bei einem mündlichen Darlehen von verpfändeten Gütern ein. Aus welchem Grund? Die Verpfändung stammt aus der Tora. Aus welchem Grund sagte man dann, bei einem mündlichen Darlehen treibe man nur von freien Gütern ein? Wegen des Schadens der Käufer.
גמ׳ אמר עולא דבר תורה אחד מלוה בשטר ואחד מלוה ע"פ גובה מנכסים משועבדים מאי טעמא שעבודא דאורייתא ואלא מה טעם אמרו מלוה על פה אינו גובה אלא מנכסין בני חורין משום פסידא דלקוחות
Wenn so, dann doch auch bei einem urkundlichen Darlehen! – Dort haben sie sich selbst geschadet.
אי הכי מלוה בשטר נמי התם אינהו נינהו דאפסידו אנפשייהו
Und Rabba sagte: Nach dem Wort der Tora treibt man sowohl bei einem urkundlichen als auch bei einem mündlichen Darlehen nur von freien Gütern ein. Aus welchem Grund? Die Verpfändung stammt nicht aus der Tora. Und aus welchem Grund sagte man, bei einem urkundlichen Darlehen treibe man von verpfändeten Gütern ein? Damit man nicht die Tür vor den Borgern verschließe.
ורבה אמר דבר תורה אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין מ"ט שעבודא לאו דאורייתא ומה טעם אמרו מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין
Wenn so, dann doch auch bei einem mündlichen Darlehen! – Dort wird es nicht öffentlich bekannt.
אי הכי מלוה על פה נמי התם לית ליה קלא
Hat Rabba denn so gesprochen? Rabba sagte doch: Haben sie Land eingetrieben, so hat er [Anspruch]; haben sie Geld eingetrieben, so hat er keinen.
ומי אמר רבה הכי והא אמר רבה גבו קרקע יש לו גבו מעות אין לו
Und wenn du sagst: Kehre um – die [Ansicht] Rabbas zu Ulla und die Ullas zu Rabba –, Ulla sagte doch: Nach dem Wort der Tora wird der Gläubiger mit dem schlechtesten Boden abgefunden!
וכי תימא איפוך דרבה לעולא ודעולא לרבה והא אמר עולא דבר תורה בעל חוב דיניה בזבורית
(Vielmehr:) Rabba gibt den Grund der Leute des Westens wieder, er selbst teilt ihn nicht.
(אלא) רבה טעמא דבני מערבא קאמר וליה לא סבירא ליה
Raw und Schmuel sagen beide: Ein mündliches Darlehen treibt man weder von den Erben noch von den Käufern ein. Aus welchem Grund? Die Verpfändung stammt nicht aus der Tora.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות מ"ט שעבודא לאו דאורייתא
Rabbi Jochanan und Rabbi Schimon ben Lakisch sagen beide: Ein mündliches Darlehen treibt man sowohl von den Erben als auch von den Käufern ein. Aus welchem Grund? Die Verpfändung stammt aus der Tora.
ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו מלוה על פה גובה בין מן היורשין ובין מן הלקוחות מ"ט שעבודא דאורייתא
Man wandte ein: Wer eine Grube auf öffentlichem Gebiet gräbt, und ein Ochse fällt auf ihn und tötet ihn, [dessen Eigentümer] ist frei; und nicht nur das, sondern wenn der Ochse gestorben ist, müssen die Erben des Grubenbesitzers dem Eigentümer den Wert des Ochsen bezahlen.
מיתיבי החופר בור ברשות הרבים ונפל עליו שור והרגו פטור ולא עוד אלא שאם מת השור יורשי בעל הבור חייבים לשלם דמי שור לבעליו
Rabbi El’a sagte im Namen Raws: Wenn er [schon] vor Gericht gestanden hatte.
אמר ר' אלעא אמר רב בשעמד בדין
Aber es heißt doch „und tötet ihn“! Raw Adda bar Ahawa sagte: Wenn er ihn tödlich verletzt hat.
והא הרגו קתני אמר רב אדא בר אהבה שעשאו טרפה
Aber Raw Nachman sagte doch, der Tanna lehre: „Er starb, und man begrub ihn“! – Dort, wo die Richter am Rand der Grube saßen und ihn verurteilten.
והא אר"נ תני תנא מת וקברו התם דיתבי דייני אפומא דבירא וחייבוהו
Original: Bava Batra 175b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.