Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen?
מאי בינייהו
Bawa Batra 174b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 2Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Unterschied zwischen ihnen besteht, wenn der Schuldner [die Schuld] zugegeben hat; oder auch, wenn man ihn in den Bann getan hat und er im Bann gestorben ist.
איכא בינייהו כשחייב מודה אי נמי דשמתוהו ומת בשמתיה
Man sandte von dort: Hat man ihn in den Bann getan und er starb im Bann, ist die Halacha wie Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas.
שלחו מתם שמתוהו ומת בשמתיה הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
Man wandte ein: Ein Bürge, unter dessen Hand ein Schuldschein hervorkommt, treibt nicht ein; steht aber darin geschrieben: „Ich habe [es] von dir empfangen“, so treibt er ein.
מיתיבי ערב שהיה שטר חוב יוצא מתחת ידו אינו גובה ואם כתוב בו התקבלתי ממך גובה
Gut nach Raw Huna, dem Sohn Raw Jehoschuas: Man findet es, wenn der Schuldner [die Schuld] zugibt; aber nach Raw Papa ist es schwierig!
בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע משכחת לה כשחייב מודה אלא לרב פפא קשיא
Dort ist es anders: Eben dafür hat er sich bemüht und ihm „Ich habe empfangen“ geschrieben.
שאני התם להכי טרח וכתב ליה התקבלתי
Ein Bürge [gegenüber] einem Nichtjuden bezahlte den Nichtjuden, bevor er die Waisen [zur Zahlung] aufgefordert hatte. Raw Mordechai sagte zu Raw Aschi: So sagte Awimi aus Hagronja im Namen Rawas: Selbst nach dem, der sagt, wir befürchten [als Pfand gegebene] Geldbeutel, gilt das nur bei einem Israeliten; bei einem Nichtjuden aber, da er sich an den Bürgen hält, befürchten wir keine Geldbeutel.
ההוא ערבא דעובד כוכבים דפרעיה לעובד כוכבים מקמי דלתבעינהו ליתמי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא אפילו למ"ד חיישינן לצררי ה"מ ישראל אבל עובד כוכבים כיון דבתר ערבא אזיל לא חיישינן לצררי
Er sagte zu ihm: Im Gegenteil, selbst nach dem, der sagt, wir befürchten keine Geldbeutel, gilt das nur bei einem Israeliten; bei Nichtjuden aber, da ihr Recht sich an den Bürgen hält, hätte er [die Bürgschaft] nicht übernommen, hätte man ihm nicht von vornherein Geldbeutel als Pfand gegeben.
א"ל אדרבה אפילו למ"ד לא חיישינן לצררי הני מילי ישראל אבל עובדי כוכבים כיון דדינייהו בתר ערבא אזלי אי לאו דאתפסיה צררי מעיקרא לא הוה מקבל ליה:
„Und ebenso sagte Rabban Schimon ben Gamliel: Wer einer Frau für ihre Ketubba bürgt [usw.]“ Mose bar Azri war Bürge für die Ketubba seiner Schwiegertochter. Raw Huna, sein Sohn, war ein Gelehrter, und es ging ihm knapp. Abaje sagte: Gibt es niemanden, der hingeht und Raw Huna rät, sich von seiner Frau zu scheiden, damit sie hingeht und die Ketubba von seinem Vater eintreibt, und er sie dann zurücknimmt?
וכן היה רשב"ג אומר הערב לאשה בכתובתה [וכו']: משה בר עצרי ערבא דכתובתה דכלתיה הוה רב הונא בריה צורבא מדרבנן הוה ודחיקא ליה מילתא אמר אביי ליכא דניזיל דנסביה עצה לרב הונא דנגרשה לדביתהו ותיזיל ותגבי כתובה מאבוה והדר נהדרה
Rawa sagte zu ihm: Wir haben doch gelernt: „Er soll ihr durch ein Gelübde jeden Genuss verbieten“! Abaje sagte zu ihm: Scheidet sich denn jeder, der sich scheidet, vor Gericht?
א"ל רבא והא ידירנה הנאה תנן א"ל אביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש
Schließlich stellte sich heraus, dass er ein Kohen war. Abaje sagte: Das ist es, was die Leute sagen: Hinter dem Armen geht die Armut her.
לסוף איגלאי מילתא דכהן הוא אמר אביי היינו דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא
Hat Abaje denn so gesprochen? Abaje sagte doch: Wer ist ein schlauer Bösewicht? Wer [einem anderen] rät, Güter gemäß Rabban Schimon ben Gamliel zu verkaufen!
ומי אמר אביי הכי והא אמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסי' כרשב"ג
Mit seinem Sohn ist es anders, und mit einem Gelehrten ist es anders.
בנו שאני וצורבא מרבנן שאני
Aber er ist doch Bürge, [und wir halten fest:] Ein Bürge für eine Ketubba wird nicht verpflichtet! – Er war Übernehmer.
והא ערב הוא [וקיימא לן] ערב דכתובה לא משתעבד קבלן הוה
Das passt für den, der sagt: Ein Übernehmer für eine Ketubba wird verpflichtet, selbst wenn der Mann keine Güter hat – gut; aber für den, der sagt: Hat er [Güter], wird er verpflichtet, hat er keine, wird er nicht verpflichtet – was ist da zu sagen?
הניחא למ"ד קבלן דכתובה אע"ג דלית ליה נכסי לבעל משתעבד שפיר אלא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד מאי איכא למימר
Wenn du willst, sage ich: Er hatte [Güter], doch sie wurden weggeschwemmt. Und wenn du willst, sage ich: Ein Vater verpflichtet sich seinem Sohn gegenüber [in jedem Fall].
איבעית אימא מיהוי הוה ליה ואישתדוף ואיבעית אימא אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה
Denn es wurde gesagt: Ein Bürge für eine Ketubba wird nach aller Meinung nicht verpflichtet; ein Übernehmer für einen Gläubiger wird nach aller Meinung verpflichtet; über einen Übernehmer für eine Ketubba und einen Bürgen für einen Gläubiger streiten sie: Der eine Meister meint, hat der Schuldner Güter, wird er verpflichtet, hat er keine, wird er nicht verpflichtet; und der andere Meister meint, ob er welche hat oder nicht, wird er verpflichtet.
דאיתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד קבלן דכתובה וערב דבעל חוב פליגי מר סבר אי אית ליה נכסי ללוה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד ומר סבר בין אית ליה ובין לית ליה משתעבד
Und die Halacha ist: Ein Bürge wird verpflichtet, ob [der Schuldner Güter] hat oder nicht, außer dem Bürgen für eine Ketubba, der nicht verpflichtet wird, selbst wenn der Mann [Güter] hat. Aus welchem Grund? Er hat ein Gebot erfüllt und ihr nichts weggenommen.
והלכתא ערב בין אית ליה ובין לית ליה משתעבד בר מערב דכתובה דאע"ג דאית ליה לבעל לא משתעבד מאי טעמא מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסרה
Raw Huna sagte: Ein Schwerkranker, der alle seine Güter dem Heiligtum geweiht hat und sagte: „Eine Mine schulde ich dem Soundso“, ist glaubwürdig. Man nimmt an: Niemand trifft eine Absprache zum Schaden des Heiligtums.
אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש
Raw Nachman wandte ein: Trifft denn ein Mensch eine Absprache zum Schaden seiner Söhne? Denn Raw und Schmuel sagen beide: Ein Schwerkranker, der sagte: „Eine Mine schulde ich dem Soundso“ – hat er „Gebt [sie ihm]“ gesagt, so gibt man sie; hat er nicht „Gebt“ gesagt, so gibt man sie nicht. Demnach pflegt ein Mensch vor seinen Söhnen nicht reich erscheinen zu wollen.
מתקיף לה רב נחמן וכי אדם עושה קנוניא על בניו דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין אלמא אדם עשוי שלא להשביע את בניו
Original: Bava Batra 174b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.