Bawa Batra 172a בבא בתרא

Mit Vokalzeichen

Babylonischer Talmud · Nesikin – Schädigungen · Blatt 172a · 14 Segmente

Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Einwand 1 Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.

Aber heute verfahren wir doch nicht so! Er sagte zu ihm: Die Weisen haben eine Verordnung getroffen; wer es tut, tut es, und wer es nicht tut, hat sich selbst geschadet.

והא האידנא דלא קעבדינן הכי אמר ליה רבנן תקוני תקיני מאן דעביד עביד מאן דלא עביד איהו הוא דאפסיד אנפשיה

Rawa bar Raw Schila sagte zu jenen Schreibern von Erwerbsurkunden: Wenn ihr Erwerbsurkunden schreibt: Kennt ihr den Tag, an dem ihr den Erwerb vollzogen habt, so schreibt ihn; wenn nicht, so schreibt den Tag, an dem ihr [gerade] steht, damit es nicht wie eine Lüge aussieht.

אמר להו רבא בר רב שילא להנהו כתבי שטרא אקניאתא כי כתביתו שטרי אקניאתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתבו ואי לא כתבו יומא דקיימיתו ביה כי היכי דלא מתחזי כשקרא

Raw sagte zu seinen Schreibern, und ebenso sagte Raw Huna zu seinen Schreibern: Wenn ihr euch in Schili befindet, schreibt „in Schili“, auch wenn man euch die Sache in Hini übertragen hat; wenn ihr euch in Hini befindet, schreibt „in Hini“, auch wenn man euch die Sache in Schili übertragen hat.

אמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי קיימיתו בשילי כתבו בשילי ואע"ג דמסירן לכו מילי בהיני כי קיימיתו בהיני כתבו בהיני ואף על גב דמסירן לכו מילי בשילי

Rawa sagte: Wer eine Urkunde über hundert Sus hält und sagt: „Macht sie mir zu zwei über je fünfzig“, dem machen wir sie nicht [so].

אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שויה ניהלי תרי בני חמשין חמשין לא משוינן להו

Aus welchem Grund? Die Weisen haben eine Sache eingerichtet, die dem Gläubiger recht ist und dem Schuldner recht ist: dem Gläubiger recht, damit er ihn zum Bezahlen zwingen kann, und dem Schuldner recht, damit dessen Urkunde [bei Teilzahlung] gemindert wird.

מאי טעמא עבדו רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו וניחא ללוה כי היכי דניפגם שטריה

Und Rawa sagte: Wer zwei Urkunden über je fünfzig hält und sagt: „Macht sie mir zu einer über hundert“, dem machen wir sie nicht [so].

ואמר רבא האי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשין חמשין ואמר שוינהו ניהלי חד בר מאה לא משוינן ליה

Die Weisen haben eine Sache eingerichtet, die dem Gläubiger recht ist und dem Schuldner recht ist: dem Gläubiger recht, damit seine Urkunde nicht gemindert wird, und dem Schuldner recht, damit er ihn nicht zum Bezahlen zwingen kann.

עבוד רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כי היכי דלא ניפגום שטריה וניחא ליה ללוה כדי שלא יכוף לפורעו

Raw Aschi sagte: Wer eine Urkunde über hundert Sus hält und sagt: „Macht sie mir zu einer über fünfzig“, dem mache ich sie nicht [so].

אמר רב אשי האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שוונהי ניהלי חד בר חמשין לא משוינא ליה

Aus welchem Grund? Wir sagen: Dieser hat ihm [die Hälfte] bezahlt und zu ihm gesagt: Gib mir meine Urkunde, und er sagte zu ihm: Sie ist mir verloren gegangen, und schrieb ihm eine Quittung; und [dann] holt er diese hervor und sagt zu ihm: Diese ist eine andere.

מ"ט אמרינן האי מיפרע פרעיה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתיב ליה תברא ומפיק ליה האי ואמר ליה האי אחרינא הוא:

MISCHNA: Zwei Brüder, einer arm und einer reich, denen ihr Vater ein Badehaus und eine Ölpresse hinterlassen hat: Hat er sie zum Vermieten eingerichtet, wird die Miete geteilt; hat er sie für sich selbst eingerichtet, so kann der Reiche zum Armen sagen: Nimm dir Knechte, und sie sollen im Badehaus baden; nimm dir Oliven, und komm und verarbeite sie in der Ölpresse.

מתני׳ שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד

Zwei, die in derselben Stadt waren, der eine hieß Josef ben Schimon und der andere hieß Josef ben Schimon, können keinen Schuldschein gegeneinander vorlegen, und auch ein anderer kann keinen Schuldschein gegen sie vorlegen.

שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב

Findet sich bei einem von ihnen unter seinen Urkunden [die Notiz]: „Der Schuldschein des Josef ben Schimon ist bezahlt“, so sind die Schuldscheine beider bezahlt.

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין

Wie sollen sie verfahren? Sie sollen [den Namen] bis zur dritten Generation angeben; und stimmen sie auch in der dritten Generation überein, sollen sie ein Kennzeichen schreiben; und stimmen sie auch im Kennzeichen überein, sollen sie „Kohen“ schreiben.

כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן:

GEMARA: Eine Urkunde kam vor das Gericht Raw Hunas, in der geschrieben stand: „Ich, Soundso, Sohn des Soundso, habe von dir eine Mine geliehen.“

גמ׳ ההוא שטרא דנפק לבי דינא דרב הונא דהוה כתיב ביה אני פלוני בר פלוני לויתי מנה ממך

Original: Bava Batra 172a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.

Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.