Sie streiten nur über eine gewöhnliche nachdatierte Urkunde.
לא נחלקו אלא בשטר מאוחר בעלמא
Bawa Batra 171b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jehuda folgt seiner Ansicht, denn er sagt: Man schreibt keine Quittung, und so entsteht daraus kein Schaden.
דרבי יהודה לטעמיה דאמר אין כותבין שובר ולא נפיק מיניה חורבא
Und Rabbi Jose folgt seiner Ansicht, denn er sagt: Man schreibt eine Quittung, und so entsteht daraus Schaden.
ורבי יוסי לטעמיה דאמר כותבין שובר ונפיק מיניה חורבא
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte: Selbst nach dem, der sagt, man schreibe eine Quittung, gilt das nur für die Hälfte, aber nicht für das Ganze.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע אפילו למ"ד כותבין שובר הני מילי אפלגא אבל אכוליה לא
Doch dem ist nicht so; selbst für das Ganze schreiben wir [eine Quittung].
ולא היא אפי' אכוליה כתבינן
Wie jener [Fall]: Raw Jizchak bar Josef hatte eine Geldforderung gegen Rabbi Abba. Er kam vor Rabbi Chanina bar Pappi. Er sagte zu ihm: Gib mir mein Geld. Jener sagte: Gib mir meine Urkunde und nimm dein Geld. Er sagte zu ihm: Deine Urkunde ist mir verloren gegangen; ich schreibe dir eine Quittung. Jener sagte zu ihm: Raw und Schmuel sagen doch beide: Man schreibt keine Quittung.
כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי אמר ליה הב לי זוזיי אמר ליה הב לי שטראי ושקול זוזך אמר ליה שטרך אירכס לי אכתוב לך תברא אמר ליה הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין כותבין שובר
Er sagte: Wer gibt uns vom Staub Raws und Schmuels, dass wir ihn uns in die Augen streuen! Aber Rabbi Jochanan und Resch Lakisch sagen doch beide: Man schreibt eine Quittung.
אמר מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל רמינן בעיינין הא רבי יוחנן והא ריש לקיש דאמרי תרוייהו כותבין שובר
Und ebenso sagte Rawin, als er kam: Rabbi Il’a sagte: Man schreibt eine Quittung.
וכן כי אתא רבין אמר ר' אילעא כותבין שובר
Und es ist einleuchtend, dass man eine Quittung schreibt; denn wenn du meinst, man schreibe keine Quittung – hat dieser seine Urkunde verloren, soll jener [das Geld] genießen und sich freuen?
ומסתברא דכותבין שובר דאי סלקא דעתא אין כותבין שובר אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי
Abaje wandte ein: Wie denn, man schreibt eine Quittung – hat dieser seine Quittung verloren, soll jener genießen und sich freuen? Rawa sagte zu ihm: Ja, [denn] „der Schuldner ist ein Knecht des Gläubigers“ (Spr 22,7).
מתקיף לה אביי ואלא מאי כותבין שובר אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי א"ל רבא אין עבד לוה לאיש מלוה
Wir haben dort gelernt: Vordatierte Schuldscheine sind ungültig, nachdatierte sind gültig.
תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין
Raw Hamnuna sagte: Das lehrte man nur von Darlehensurkunden; Kauf- und Verkaufsurkunden aber sind selbst nachdatiert ungültig. Aus welchem Grund? Manchmal verkauft er ihm Land im Nissan und schreibt ihm [die Urkunde] auf Tischri; zwischendurch kommt [der Verkäufer] zu Geld und kauft es von ihm zurück; und wenn Tischri kommt, holt [der Käufer] sie hervor und sagt zu ihm: Ich habe es von dir wieder gekauft.
א"ר המנונא לא שנו אלא שטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולין מ"ט זימנין דמזבין ליה ארעא בניסן וכתיב ליה בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה וכי מטי תשרי מפיק ליה ואמר ליה הדר זבנתה מינך
Wenn so, dann doch auch bei Darlehensurkunden: Manchmal leiht er im Nissan, und man schreibt ihm die Urkunde auf Tischri; zwischendurch kommt er zu Geld und zahlt ihm zurück und sagt zu ihm: Gib mir meine Urkunde; und jener sagt zu ihm: Sie ist mir verloren gegangen, und schreibt ihm eine Quittung; und wenn sein Termin kommt, holt er sie hervor und sagt zu ihm: Diese [Summe] hast du jetzt von mir geliehen!
אי הכי שטרי הלואה נמי זמנין דיזיף בניסן וכתיב ליה שטרא בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי וא"ל אירכס לי וכתיב ליה תברא וכי מטי זמניה מפיק ליה וא"ל הני השתא הוא דיזפת מינאי
Er meint: Man schreibt keine Quittung.
קסבר אין כותבין שובר
Raw Jemar sagte zu Raw Kahana – manche sagen: Raw Jirmeja aus Difti zu Raw Kahana: Und heute, da wir nachdatierte Urkunden schreiben und Quittungen schreiben (warum verfahren wir so? Er sagte zu ihm:) – seit Rabbi Abba seinen Schreibern sagte: Wenn ihr nachdatierte Urkunden schreibt, schreibt so: „Diese Urkunde haben wir nicht zu ihrem Zeitpunkt geschrieben, sondern wir haben sie später angesetzt und geschrieben.“
אמר ליה רב יימר לרב כהנא ואמרי לה רב ירמיה מדיפתי לרב כהנא והאידנא דכתבינן שטרי מאוחרי וכתבינן תברא (אמאי קעבדינן הכי א"ל) בתר דאמר להו ר' אבא לספריה כי כתביתו שטר מאוחרי כתבו הכי שטרא דנן לא בזמניה כתבניה אלא אחרנוהו וכתבנוהו
Raw Aschi sagte zu Raw Kahana: Und heute, da wir nicht so verfahren? – Seit Raw Safra seinen Schreibern sagte: Wenn ihr diese Quittungen schreibt: Kennt ihr das Datum der Urkunde, schreibt es; wenn nicht, schreibt allgemein: „Wann immer sie auftaucht, [diene es] zu ihrem Nachteil.“
א"ל רב אשי לרב כהנא והאידנא דלא קא עבדינן הכי בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה כי כתביתו הני תברי אי ידעיתו זימנא דשטרא כתבו אי לא כתבו סתמא דכל אימת דנפיק לרעיה
אמר ליה רבינא לרב אשי ואמרי לה רב אשי לרב כהנא
Original: Bava Batra 171b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.