aber hinsichtlich des Rechts [gilt es] nicht?
אבל לענין דינא לא
Bawa Batra 159b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es wird doch gelehrt: Fiel das Haus auf ihn und seinen Vater, auf ihn und seine Erblasser, und auf ihm lasteten die Ketubba einer Frau und [die Forderung] eines Gläubigers: Die Erben des Vaters sagen: Der Sohn starb zuerst und danach starb der Vater; und der Gläubiger sagt: Der Vater starb zuerst und danach starb der Sohn.
והתניא נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואח"כ מת האב ובעל חוב אומר האב מת ראשון ואחר כך מת הבן
Sind mit „den Erben des Vaters“ nicht [seine] Söhne gemeint und mit „seinen Erblassern“ [seine] Brüder? Und wenn du meinst, er kann nicht sagen: Ich komme kraft des Vaters meines Vaters, weil „an die Stelle deiner Väter werden deine Söhne treten“ als Segen geschrieben steht – was macht es dann aus, wenn der Sohn starb und danach der Vater starb? Soll der Gläubiger ihnen doch sagen: Ich nehme das Erbe eures Vaters!
מאי לאו יורשי האב בני מורישיו אחי ואי סלקא דעתך לא מצי אמר מכח אבוה דאבא קאתינא דכי כתיב תחת אבותיך יהיו בניך בברכה כתיב כי מת הבן ואח"כ מת האב מאי הוי נימא להו בע"ח ירושת אבוהון קא שקילנא
Nein: „Die Erben des Vaters“ [sind] seine Brüder, „seine Erblasser“ [sind] die Brüder seines Vaters.
לא יורשי האב אחיו מורישיו אחי דאבוה
Man fragte Raw Scheschet: Wie ist es – beerbt ein Sohn seine Mutter im Grab, um [es] an seine Brüder väterlicherseits weiterzuvererben? Raw Scheschet sagte zu ihnen: Ihr habt es gelernt: Ein Vater, der gefangen genommen wurde, und sein Sohn starb im Land; und ein Sohn, der gefangen genommen wurde, und sein Vater starb im Land – die Erben des Vaters und die Erben des Sohnes sollen teilen.
בעו מיניה מרב ששת בן מהו שיירש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב אמר להו רב ששת תניתוה האב שנשבה ומת בנו במדינה ובן שנשבה ומת אביו במדינה יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו
Wie ist der Fall? Wollte man sagen, wie er lehrt – wer sind dann die Erben des Vaters, und wer sind die Erben des Sohnes? Meint er nicht vielmehr so: Ein Vater, der gefangen genommen wurde, und der Sohn seiner Tochter starb im Land; und der Sohn seiner Tochter, der gefangen genommen wurde, und der Vater seiner Mutter starb im Land; und wir wissen nicht, wer von ihnen zuerst starb – die Erben des Vaters und die Erben des Sohnes sollen teilen.
היכי דמי אילימא כדקתני הי נינהו יורשי האב והי נינהו יורשי הבן אלא לאו הכי קאמר אב שנשבה ומת בן בתו במדינה ובן בתו שנשבה ומת אבי אמו במדינה ולא ידעינן הי מינייהו מית ברישא יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו
Und wenn dem [anders] wäre: Gesetzt auch, der Sohn starb zuerst – er sollte den Vater seiner Mutter in seinem Grab beerben und es seinen Brüdern väterlicherseits vererben! Folgt daraus nicht vielmehr: Der Sohn beerbt seine Mutter nicht im Grab, um [es] an seine Brüder väterlicherseits weiterzuvererben?
ואם איתא נהי נמי דבן מת ברישא לירתיה לאבוה דאמיה בקבריה ולירתינהו לאחוה מן אבוה אלא לאו שמע מינה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מאב
Raw Acha bar Minjomi sagte zu Abaje: Auch wir haben es gelernt: Fiel das Haus auf ihn und seine Mutter, so stimmen diese und jene überein, dass sie teilen. Und wenn dem [anders] wäre: Gesetzt auch, der Sohn starb zuerst – er sollte seine Mutter in seinem Grab beerben, und seine Brüder väterlicherseits sollten [es] erben! Folgt daraus nicht vielmehr: Der Sohn beerbt seine Mutter nicht im Grab, um [es] an seine Brüder väterlicherseits weiterzuvererben? Daraus ist es zu schließen.
אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי אף אנן נמי תנינא נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו ואם איתא נהי נמי דבן מת ברישא לירתיה לאמיה בקבריה ולירתו אינהו לאחי מאבוה אלא לאו שמע מינה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב שמע מינה
Und was ist der Grund? Abaje sagte: Von „Übergehen“ ist beim Sohn die Rede, und von „Übergehen“ ist beim Ehemann die Rede: Wie bei dem beim Ehemann genannten Übergehen der Ehemann seine Frau nicht im Grab beerbt, so beerbt auch bei dem beim Sohn genannten Übergehen der Sohn seine Mutter nicht im Grab, um [es] an seine Brüder väterlicherseits weiterzuvererben.
וטעמא מאי אמר אביי נאמרה סיבה בבן ונאמרה סיבה בבעל מה סיבה האמורה בבעל אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף סיבה האמורה בבן אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב
Jemand sagte zu seinem Nächsten: Das Vermögen des Bar Sisin verkaufe ich dir. Es gab ein Grundstück, das „das des Hauses Bar Sisin“ genannt wurde. Er sagte zu ihm: Dieses gehört nicht dem Haus Bar Sisin; es wird bloß „das des Hauses Bar Sisin“ genannt.
ההוא דאמר ליה לחבריה נכסי דבר סיסין מזבנינא לך הואי חדא ארעא דהוה מיקריא דבי בר סיסין אמר ליה הא לאו דבי בר סיסין היא ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין
Er kam vor Raw Nachman; der beließ es in der Hand des Käufers. Rawa sagte zu Raw Nachman: Ist das das Recht? Wer [etwas] von seinem Nächsten herausfordert, auf dem liegt der Beweis! Und man wies auf einen Widerspruch zwischen Rawa und Rawa und zwischen Raw Nachman und Raw Nachman hin.
אתא לקמיה דרב נחמן אוקמה בידא דלוקח אמר ליה רבא לרב נחמן דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה ורמי דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן
Denn jemand sagte zu seinem Nächsten: Was willst du in diesem Haus? Er sagte zu ihm: Ich habe es von dir gekauft und es die Jahre der Ersitzung genutzt. Er sagte zu ihm: Ich war in den inneren Gegenden.
דההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה מינך זבינתה ואכלית שני חזקה אמר ליה אנא בשכוני גואי הואי
Er kam vor Raw Nachman; der sagte zu ihm: Geh, weise deine Nutzung nach. Rawa sagte zu Raw Nachman: Ist das das Recht? Wer [etwas] von seinem Nächsten herausfordert, auf dem liegt der Beweis! Das ist ein Widerspruch zwischen Rawa und Rawa und zwischen Raw Nachman und Raw Nachman!
אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא לרב נחמן דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה קשיא דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן
Zwischen Rawa und Rawa ist kein Widerspruch: Hier steht der Verkäufer in [dem Besitz] seines Vermögens; dort steht der Käufer in [dem Besitz] seines Vermögens.
דרבא אדרבא לא קשיא הכא מוכר קאי בנכסיה התם לוקח קאי בנכסיה
Zwischen Raw Nachman und Raw Nachman ist kein Widerspruch: Hier – da er zu ihm „das des Hauses Bar Sisin“ sagte und es „das des Hauses Bar Sisin“ genannt wird, obliegt es ihm, nachzuweisen, dass es nicht dem Haus Bar Sisin gehört. Dort – es sei nicht mehr, als hielte er eine Urkunde in der Hand: Sagen wir ihm nicht: Beglaubige deine Urkunde und tritt in das Vermögen ein?
דרב נחמן אדרב נחמן לא קשיא הכא כיון דאמר ליה דבי בר סיסין ומיקריא דבי בר סיסין עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא הכא לא יהא אלא דנקיט שטרא מי לא אמרינן ליה קיים שטרך וקום בנכסי:
Wir kehren zu dir zurück, [Abschnitt] „Wer gestorben ist“.
הדרן עלך מי שמת
Original: Bava Batra 159b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.