und wenn sie [wieder] aufstand, trat sie zurück. Einmal war sie krank; sie sandte zu ihm: Komm, erwirb. Er sandte zurück: Ich will nicht. Sie sandte zu ihm: Komm, erwirb, wie immer du willst. Er ging hin, ließ sie [etwas] vorbehalten, und man vollzog mit ihr einen Erwerbsakt. Als sie aufstand, trat sie zurück.
וכי קיימא הות הדרא בה זימנא חדא חלשא שלחה ליה תא קני שלח לא בעינא שלחה ליה תא קני כל היכא דבעית אזל שיירה וקנו מינה כי קיימא הדרא בה
Sie kam vor Raw Nachman. Er sandte ihm: Komm. Er kam nicht. Er sagte: Wozu soll ich kommen? Sie hat doch [etwas] vorbehalten, und man hat mit ihr einen Erwerbsakt vollzogen! Er sandte ihm: Wenn du nicht kommst, schlage ich dich mit einem Dorn, der kein Blut hervorbringt.
אתאי לקמיה דרב נחמן שלח ליה תא לא אתא אמר מאי איתי הא שיירה וקנו מינה שלח ליה אי לא אתית מחינא לך בסילוא דלא מבע דמא
Er sagte zu den Zeugen: Wie war der Vorgang? Sie sagten zu ihm: Sie sagte so: Wehe, diese Frau stirbt! Er sagte zu ihnen: Wenn dem so ist, war sie eine, die angesichts des Todes anordnete, und wer angesichts des Todes anordnet, kann zurücktreten.
אמר להו לסהדי היכי הוה מעשה אמרו ליה אמרה הכי ווי דקא מיתה הך איתתא אמר להו א"כ הוה מצוה מחמת מיתה ומצוה מחמת מיתה חוזר
Es wurde gesagt: Die Schenkung eines Schwerkranken über einen Teil [seines Vermögens] – die Rabbanan sagten vor Rawa im Namen Mar Sutras, des Sohnes Raw Nachmans, der im Namen Raw Nachmans sagte: Sie ist wie die Schenkung eines Gesunden, und sie ist wie die Schenkung eines Schwerkranken. Sie ist wie die Schenkung eines Gesunden, denn wenn er aufsteht, kann er nicht zurücktreten; und sie ist wie die Schenkung eines Schwerkranken, denn sie erfordert keinen Erwerbsakt.
איתמר מתנת שכיב מרע במקצת אמרוה רבנן קמיה דרבא משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דרב נחמן הרי היא כמתנת בריא והרי היא כמתנת שכיב מרע הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר והרי היא כמתנת שכיב מרע דלא בעיא קנין
Rawa sagte zu ihnen: Habe ich euch nicht gesagt: Hängt keine leeren Schläuche an Raw Nachman? So sagte Raw Nachman: Sie ist wie die Schenkung eines Gesunden und erfordert einen Erwerbsakt.
אמר להו רבא לאו אמינא לכו לא תיתלו בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן הרי היא כמתנת בריא ובעיא קנין
Rawa wandte gegen Raw Nachman ein: „Hat er sich irgendein Stück Land vorbehalten, ist seine Schenkung gültig“ – doch wohl, wenn man mit ihm keinen Erwerbsakt vollzogen hat? Nein, wenn man mit ihm einen Erwerbsakt vollzogen hat. Wenn so, lies den Schlusssatz: „Hat er sich kein Stück Land vorbehalten, ist seine Schenkung nicht gültig“ – wenn man mit ihm einen Erwerbsakt vollzogen hat, warum ist seine Schenkung nicht gültig?
איתיביה רבא לרב נחמן שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת מאי לאו דלא קנו מיניה לא דקנו מיניה אי הכי אימא סיפא לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת ואי דקנו מיניה אמאי אין מתנתו קיימת
Er sagte zu ihm: So sagte Schmuel: Ein Schwerkranker, der sein ganzes Vermögen anderen verschrieben hat, kann, auch wenn man mit ihm einen Erwerbsakt vollzogen hat, zurücktreten, wenn er aufsteht; denn es ist bekannt, dass er nur angesichts des Todes angeordnet hat.
א"ל הכי אמר שמואל שכ"מ שכתב כל נכסיו לאחרים אע"פ שקנו מידו עמד חוזר בידוע שלא היה מצוה אלא מחמת מיתה
Raw Mescharschja wandte gegen Rawa ein: Es geschah mit der Mutter der Söhne des Krämers, die krank war und sagte: Meine Brosche soll meiner Tochter gegeben werden; und sie war zwölf Minen wert; und sie starb, und man bestätigte ihre Worte. Dort [handelt es sich] um eine, die angesichts des Todes anordnete.
איתיביה רב משרשיא לרבא מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנתן כבינתי לבתי והוא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו דבריה התם במצוה מחמת מיתה
Rabina wandte gegen Rawa ein: Wer sagt: „Gebt diesen Scheidebrief meiner Frau und diesen Freilassungsbrief meinem Sklaven“, und starb – man gebe sie nicht nach dem Tod. „Gebt eine Mine dem Soundso“, und starb – man gebe sie nach dem Tod.
איתיביה רבינא לרבא האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה
Und woher, dass man mit ihm keinen Erwerbsakt vollzogen hat? Entsprechend dem Scheidebrief: Wie ein Scheidebrief keines Erwerbsakts fähig ist, so ist auch dieses [ein Fall], in dem man mit ihm keinen Erwerbsakt vollzogen hat. Auch dort [handelt es sich] um einen, der angesichts des Todes anordnete.
וממאי דלא קנו מיניה דומיא דגט מה גט לאו בר קנין אף האי נמי דלא קנו מיניה התם נמי במצוה מחמת מיתה
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte: Wer bloß angesichts des Todes anordnet, braucht einen Erwerbsakt; und wo diese Baraitot gelehrt werden, [geht es] um einen, der sein ganzes Vermögen verteilt, denn das hat man der Schenkung eines Schwerkranken gleichgestellt.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר מצוה מחמת מיתה בעלמא בעיא קנין וכי תניא הני מתנייתא במחלק כל נכסיו דההיא מתנת שכיב מרע שויוה
Und die Halacha ist: Die Schenkung eines Schwerkranken über einen Teil erfordert einen Erwerbsakt, auch wenn er gestorben ist. Wer angesichts des Todes anordnet, braucht keinen Erwerbsakt, und zwar wenn er gestorben ist; steht er auf, kann er zurücktreten, auch wenn man mit ihm einen Erwerbsakt vollzogen hat.
והלכתא מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין ואע"ג דמת מצוה מחמת מיתה לא בעיא קנין והוא דמת עמד חוזר ואף על גב דקנו מיניה
Original: Bava Batra 151b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.