Tatsächlich zählt er die Vaterhäuser, und dies lehrt er uns: dass die Töchter Zelofhads den Anteil der Erstgeburt nahmen. Demnach gilt das Land Israel als [schon] in Besitz befindlich.
לעולם בתי אבות קא חשיב והא קא משמע לן דבנות צלפחד נטלו חלק בכורה אלמא א"י מוחזקת היא
Der Meister sagte: „Die Söhne nahmen im Verdienst des Vaters ihres Vaters und im Verdienst des Vaters ihrer Mütter.“ Es wird doch gelehrt: in ihrem eigenen Verdienst! – Das ist kein Widerspruch: Dies nach dem, der sagt, unter die Auszügler aus Ägypten; jenes nach dem, der sagt, unter die, die ins Land kamen.
אמר מר והבנים נטלו בזכות אבי אביהם ובזכות אבי אמותיהן והתניא בזכות עצמן לא קשיא הא כמאן דאמר ליוצאי מצרים הא כמאן דאמר לבאי הארץ
Und wenn du willst, sage ich: Dies und jenes nach dem, der sagt, unter die, die ins Land kamen, und es ist kein Widerspruch: Dies, wenn er zwanzig Jahre alt war; jenes, wenn er nicht zwanzig Jahre alt war.
ואיבעית אימא הא והא לבאי הארץ ולא קשיא הא דהוה בן עשרים הא דלא הוה בן עשרים:
„Und weil er der Erstgeborene war, nahm er zwei Anteile.“ Warum denn? Es war [doch nur] Anstehendes, und der Erstgeborene nimmt nicht das Anstehende wie das [schon] Besessene! Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: [Hefer hatte] Zeltpflöcke [hinterlassen].
ושהיה בכור נוטל שני חלקים: ואמאי ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אמר רב יהודה אמר שמואל ביתדות אהלים
Rabba wandte ein: Rabbi Jehuda sagt: Die Töchter Zelofhads nahmen vier Anteile, wie es heißt: „Und es fielen Manasse zehn Messschnüre zu“ (Jos 17,5)! Vielmehr sagte Rabba: Das Land Israel gilt als [schon] in Besitz befindlich.
מתיב רבה רבי יהודה אומר בנות צלפחד נטלו ד' חלקים שנאמר (יהושע יז, ה) ויפלו חבלי מנשה עשרה אלא אמר רבה ארץ ישראל מוחזקת היא
Man wandte ein: Rabbi Chidka sagte: Schimon aus Schikmona war mein Kollege unter den Schülern Rabbi Akiwas, und so sagte Rabbi Schimon aus Schikmona: Mose, unser Lehrer, wusste, dass die Töchter Zelofhads erbberechtigt sind; aber er wusste nicht, ob sie den Anteil der Erstgeburt nehmen oder nicht.
מיתיבי אמר רבי חידקא שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא וכך היה רבי שמעון השקמוני אומר יודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו
Und es wäre angemessen gewesen, dass der Abschnitt über die Erbschaften durch Mose aufgeschrieben würde; doch die Töchter Zelofhads waren dessen würdig, und er wurde durch sie aufgeschrieben.
וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן
Und Mose, unser Lehrer, wusste, dass der Holzsammler des Todes schuldig ist, wie es heißt: „Wer ihn entweiht, soll gewiss getötet werden“ (Ex 31,14); aber er wusste nicht, durch welche Todesart er sterben sollte. Und es wäre angemessen gewesen, dass der Abschnitt über den Holzsammler durch Mose aufgeschrieben würde; doch der Holzsammler machte sich schuldig, und er wurde durch ihn aufgeschrieben – um dich zu lehren,
ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא ימות וראויה היתה פרשת מקושש שתכתב ע"י משה אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך
Original: Bava Batra 119a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.