inneren Wunde lässt man sich nicht von ihnen heilen. Was ist der Unterschied zwischen ihnen? Der Unterschied zwischen ihnen ist der Handrücken und der Fußrücken; denn Raw Ada bar Matna sagte im Namen Raws: Handrücken und Fußrücken gelten wie eine innere Wunde, und man entweiht ihretwegen den Schabbat.
מכה של חלל אין מתרפאין מהן מאי בינייהו איכא בינייהו גב היד וגב הרגל דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת
Raw Sutra bar Towija sagte im Namen Raws: Wegen jeder Wunde, die einer Einschätzung bedarf, entweiht man den Schabbat. Raw Schaman bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Und dieses hitzige Fieber gilt wie eine innere Wunde, und man entweiht seinetwegen den Schabbat.
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי ומחללין עליה את השבת
Von wo an ist eine innere Wunde? Rabbi Ami erklärte: Von der Lippe einwärts. Rabbi Elieser fragte: Backenzähne und [Vorder-]Zähne – wie ist es? Gelten sie, weil sie hart sind, wie eine äußere Wunde, oder gelten sie vielleicht, weil sie innen stehen, wie eine innere Wunde?
מהיכן מכה של חלל פירש רבי אמי מן השפה ולפנים בעי רבי אליעזר ככי ושיני מאי כיון דאקושי נינהו כמכה דבראי דמו או דלמא כיון דגואי קיימי כמכה של חלל דמו
Abaje sagte: Komm und höre: Wer an seinen Zähnen Beschwerden hat, soll nicht Essig durch sie schlürfen. [Nur] wer Beschwerden hat, [darf] nicht; aber wenn es ihm sehr wehtut, ist es in Ordnung! – Vielleicht nennt der Tanna auch den Fall, dass es ihm sehr wehtut, „Beschwerden haben“.
אמר אביי ת"ש החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ חושש הוא דלא הא כאיב ליה טובא שפיר דמי דלמא תנא היכא דכאיב ליה טובא חושש נמי קרי ליה
Komm und höre: Rabbi Jochanan litt an Zafdina. Er ging zu einer gewissen Matrone; sie behandelte ihn am Donnerstag und am Vorabend des Schabbat. Er sagte zu ihr: Und morgen, was dann? Sie sagte zu ihm: Du brauchst es nicht. – Wenn ich es [doch] brauche, was dann? Sie sagte: Schwöre mir, dass du es nicht verrätst. Er schwor ihr: Dem Gott Israels verrate ich es nicht. Sie verriet es ihm. Am nächsten Tag ging er hinaus und trug es im Lehrvortrag vor.
ת"ש רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא א"ל למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא
Er hatte ihr doch geschworen! – „Dem Gott Israels verrate ich es nicht“, aber seinem Volk Israel verrate ich es. – Da ist doch eine Entweihung des [göttlichen] Namens! – [Nein,] denn er hatte es ihr von vornherein offengelegt.
והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא והאיכא חילול השם דגלי לה מעיקרא
Was ist ihr Anzeichen? Legt man etwas zwischen die Backenzähne, so kommt Blut aus dem Zahnfleisch. Wovon entsteht sie? Von sehr kalten [Speisen] aus Weizen und von sehr heißen aus Gerste und von den Resten einer Schüssel Fisch in Öl. Was hat sie ihm gemacht? Rabbi Acha, der Sohn Rawas, sagte: Sauerteigwasser, Olivenöl und Salz. Und Mar bar Raw Aschi sagte: Gänsefett mit einer Gänsefeder.
מאי סימניה רמי מידי בי ככי ומייתי דמא מבי דרי ממאי הוי מקרירי קרירי דחיטי ומחמימי חמימי דשערי ומשיורי כסא דהרסנא מאי עבדא ליה א"ר אחא בריה דרבא מי שאור ושמן זית ומלח ומר בר רב אשי אמר משחא דאווזא בגדפא דאווזא
Abaje sagte: Ich habe das alles gemacht und wurde nicht geheilt, bis mir ein gewisser Araber sagte: Bring Olivenkerne, die noch nicht ein Drittel [ihrer Reife] erreicht haben, verbrenne sie auf einer neuen Hacke und klebe es an das Zahnfleisch. Ich tat so und wurde geheilt.
אמר אביי אנא עבדי כולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלנהו אמרא חדתא ודביק ביה דדרי עבדי הכי ואיתסאי
Und wie konnte Rabbi Jochanan so handeln? Rabba bar bar Chana sagte doch im Namen Rabbi Jochanans: Bei jeder Wunde, derentwegen man den Schabbat entweiht, lässt man sich nicht von ihnen heilen! – Ein angesehener Mensch ist anders.
ורבי יוחנן היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן אדם חשוב שאני
Aber Rabbi Abbahu war doch [auch] ein angesehener Mensch, und Jakob der Häretiker legte ihm ein Mittel auf sein Bein, und hätten Rabbi Ami und Rabbi Assi es ihm nicht vom Bein abgeleckt, hätte man ihm das Bein abtrennen müssen!
והא רבי אבהו דאדם חשוב הוה ורמא ליה יעקב מינאה סמא אשקיה ואי לא רבי אמי ורבי אסי דלחכוהו לשקיה פסקיה לשקיה
Rabbi Jochanan[ließ sich von einem] bewährten Arzt [behandeln]. – Rabbi Abbahu[ließ sich] doch auch [von einem] bewährten Arzt [behandeln]! – Anders ist Rabbi Abbahu, bei dem die Häretiker auf sich selbst anwandten: „Meine Seele sterbe mit den Philistern“ (Ri 16,30).
דרבי יוחנן רופא מומחה הוה דרבי אבהו נמי רופא מומחה הוה שאני רבי אבהו דמוקמי ביה מיני בנפשייהו (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים
Schmuel sagte: Eine solche Stichwunde ist eine Gefahr, und man entweiht ihretwegen den Schabbat. Was ist ihre Heilung? Um das Blut zu stillen: Kresse in Essig; um [das Fleisch] wachsen zu lassen: Schabsel von Dornstrauch und Schabsel von Myrte oder Würmer aus dem Misthaufen.
אמר שמואל האי פדעתא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת מאי אסותא למיפסק דמא תחלי בחלא לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא או ניקרא מקילקלתא
Raw Safra sagte: Diese Beere [ein Karbunkel] ist ein Bote des Todesengels. Was ist ihre Heilung? Raute in Honig oder Sellerie in Würzwein. Unterdessen bringe man eine Beere ihrer Art und reibe sie darüber: eine weiße über eine weiße und eine schwarze über eine schwarze.
אמר רב ספרא האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היא מאי אסותא טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא אדהכי והכי ליתי עינבתא בת מינא וניגנדר עילוי חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי
Rawa sagte: Dieses Geschwür ist ein Bote des Fiebers. Was ist seine Heilung? Man schnippe es sechzigmal mit dem Finger und schneide es kreuzweise auf. Das gilt, wenn sein Kopf nicht weiß geworden ist; ist sein Kopf aber weiß geworden, so ist nichts dabei.
אמר רבא האי סימטא פרוונקא דאשתא היא מאי אסותא למחייה שיתין איתקוטלי וליקרעיה שתי וערב והני מילי דלא חיור רישיה אבל חיור רישיה לית לן בה
Original: Avodah Zarah 28a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.