Und Rabbi Elieser sagt: Selbst an einem Ort, wo man verboten hat, es allein zu lassen, ist es erlaubt zu verkaufen. Was ist der Grund? Ein Götzendiener schont sein Vieh, damit es nicht unfruchtbar werde. Und auch Raw ist davon abgerückt, denn Raw Tachlifa sagte im Namen Rabbi Schila bar Awimis im Namen Raws: Ein Götzendiener schont sein Vieh, damit es nicht unfruchtbar werde.
ור"א אומר אף במקום שאסרו לייחד מותר למכור מאי טעמא עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר ואף רב הדר ביה דאמר רב תחליפא א"ר שילא בר אבימי משמיה דרב עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר:
Und an keinem Ort verkauft man Großvieh usw. Was ist der Grund? Zugegeben, die Unzucht befürchten wir nicht; [aber] dass er mit ihm [am Schabbat] Arbeit verrichtet, befürchten wir.
ובכל מקום אין מוכרין בהמה גסה כו': מ"ט נהי דלרביעה לא חיישינן מעביד ביה מלאכה חיישינן
– Soll er doch [damit Arbeit] verrichten! Sobald er es gekauft hat, hat er es erworben. – Eine Verordnung wegen des Verleihens und wegen des Vermietens.
וניעביד כיון דזבנה קנייה גזירה משום שאלה ומשום שכירות
Vielmehr sagte Rami, der Sohn Rabbi Jewas: Eine Verordnung wegen des Ausprobierens. Denn manchmal verkauft er es ihm kurz vor Sonnenuntergang am Vorabend des Schabbat, und [der Käufer] sagt zu ihm: Komm, probiere es mir aus; und es hört seine Stimme und geht seinetwegen, und es ist ihm recht, dass es geht; so wird er zu einem, der sein Vieh am Schabbat antreibt, und wer sein Vieh am Schabbat antreibt, ist ein Sündopfer schuldig.
אלא אמר רמי בריה דר' ייבא גזירה משום נסיוני דזמנין דזבנה לה ניהליה סמוך לשקיע' החמה דמעלי שבתא וא"ל תא נסייה ניהליה ושמעה ליה לקליה ואזלא מחמתיה וניחא ליה דתיזל והוה ליה מחמר אחר בהמתו בשבת והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת
Raw Schischa, der Sohn des Raw Idi, wandte ein: Und erwirbt man denn durch Miete? Wir haben doch gelernt: Selbst an einem Ort, wo man gesagt hat, [Häuser an Götzendiener] zu vermieten, hat man es nicht für ein Wohnhaus gesagt, weil er Götzendienst hineinbringt. Und wenn es dir in den Sinn kommt, man erwerbe durch Miete – wenn dieser [ihn] hineinbringt, bringt er ihn doch in sein [eigenes] Haus!
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי ושכירות מי קניא והתנן אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים ואי ס"ד שכירות קניא האי כי קא מעייל לביתי' קא מעייל
Raw Jizchak, der Sohn des Raw Mescharschja, wandte ein: Und erwirbt man denn durch Miete? Wir haben doch gelernt: Ein Israelit, der eine Kuh von einem Kohen gemietet hat, darf sie mit Wicken von Teruma füttern; und ein Kohen, der eine Kuh von einem Israeliten gemietet hat, darf sie, obwohl ihr Futter ihm obliegt, nicht mit Wicken von Teruma füttern.
מתקיף לה רב יצחק ברי' דרב משרשיא ושכירות מי קניא והא תנן ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה כרשיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אע"פ שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה
Und wenn es dir in den Sinn kommt, man erwerbe durch Miete – warum darf er sie nicht füttern? Es ist doch seine Kuh! Vielmehr lässt sich daraus schließen: Durch Miete erwirbt man nicht. Und jetzt, da du sagst, durch Miete erwirbt man nicht, [gilt]: eine Verordnung wegen des Vermietens, eine Verordnung wegen des Verleihens und eine Verordnung wegen des Ausprobierens.
ואי ס"ד שכירות קניא אמאי לא יאכילנה פרה דידיה היא אלא ש"מ שכירות לא קניא והשתא דאמרת שכירו' לא קניא גזירה משום שכירות וגזירה משום שאלה וגזירה משום נסיוני
Raw Ada erlaubte, einen Esel durch einen Zwischenhändler zu verkaufen. Wenn wegen des Ausprobierens – es kennt seine Stimme nicht, sodass es seinetwegen ginge; und wenn wegen des Verleihens und Vermietens – da es nicht ihm gehört, verleiht er es nicht und vermietet er es nicht; und außerdem [vermietet er es nicht], damit an ihm kein Makel zum Vorschein kommt.
רב אדא שרא לזבוני חמרא אידא דספסירא אי משום נסיוני הא לא ידעה לקליה דאזלא מחמתיה ואי משום שאלה ושכירות כיון דלא דידיה היא לא מושיל ולא מוגר ועוד משום דלא ניגלי ביה מומא
Raw Huna verkaufte eine Kuh an einen Götzendiener. Raw Chisda sagte zu ihm: Was ist der Grund, dass der Meister so gehandelt hat? Er sagte zu ihm: Ich nehme an, er hat sie zum Schlachten gekauft.
רב הונא זבין ההיא פרה לעובד כוכבים אמר ליה רב חסדא מ"ט עבד מר הכי אמר ליה אימור לשחיטה זבנה
Original: Avodah Zarah 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.