bei „ohne nähere Angabe“ muss man doch nicht sagen, dass wir verkaufen, und bei „mit ausdrücklicher Angabe“ muss man doch nicht sagen, dass wir nicht verkaufen! Vielmehr: ohne nähere Angabe, wenn er sagt „Weizen“; mit ausdrücklicher Angabe, wenn er sagt „weißen“.
לא סתמן צריכא למימר דמזבנינן ולא פירושן צריכא למימר דלא מזבנינן אלא סתמן דקאמר חיטי פירושן דקאמר חוורתא
Daraus folgt, dass man einen Hahn sogar ohne nähere Angabe nicht [verkaufen darf]! – Ich sage dir: Tatsächlich [heißt] ohne nähere Angabe, wenn er sagt „weißen Weizen“, mit ausdrücklicher Angabe, wenn er sagt „für den Götzendienst“.
מכלל דתרנגול אפי' סתמן נמי לא אמרי לעולם סתמן דקאמר חיטי חוורתא פירושן דקאמר לעבודת כוכבים
Und „mit ausdrücklicher Angabe“ war nötig: Man könnte meinen, dieser Mann wolle es nicht für den Götzendienst, sondern hänge bloß am Götzendienst und denke: So wie dieser Mann ihm anhängt, hängen ihm auch alle [anderen] an; ich will so reden, damit sie es mir geben. Darum lehrt er uns [, dass es verboten ist].
ופירושן אצטריכא ליה סד"א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קא בעי אלא מיבק הוא דאביק בעבודת כוכבים וסבר כי היכי דההוא גברא אביק ביה כ"ע נמי אביקו אימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ"ל
Raw Aschi fragte: [Fragt er:] „Wer hat einen weißen Hahn mit abgeschnittener [Zehe]?“ – darf man ihm einen unversehrten weißen Hahn verkaufen? Sagen wir: Da er „abgeschnitten“ sagt, will er ihn nicht für den Götzendienst; oder wendet er vielleicht eine List an?
בעי רב אשי תרנגול לבן קטוע למי מהו למכור לו תרנגול לבן שלם מי אמרינן מדקאמר קטוע לאו לעבודת כוכבים קבעי או דלמא איערומי קא מערים
Wenn du sagst, dass er hier eine List anwendet: [Fragt er:] „Wer hat einen weißen Hahn? Wer hat einen weißen Hahn?“, und man gab ihm einen schwarzen, und er nahm ihn, und man gab ihm einen roten, und er nahm ihn – darf man ihm einen weißen verkaufen? Sagen wir: Da man ihm einen schwarzen gab und er ihn nahm, einen roten und er ihn nahm, will er ihn nicht für den Götzendienst; oder wendet er vielleicht eine List an? Es bleibt unentschieden.
את"ל האי איערומי הוא דקא מערים תרנגול לבן למי תרנגול לבן למי ויהבו ליה שחור ושקל ויהבו ליה אדום ושקל מהו למכור לו לבן מי אמרינן כיון דיהבו שחור ושקל אדום ושקל לאו לעבודת כוכבים קא בעי או דלמא איערומי קא מערים תיקו:
Rabbi Meir sagt: Auch eine Dattelpalme usw. Raw Chisda sagte zu Awimi: Es ist überliefert, dass [der Traktat] Awoda Sara unseres Vaters Abraham vierhundert Kapitel hatte, und wir haben [nur] fünf gelernt, und [doch] wissen wir nicht, was wir sagen.
ר"מ אומר אף דקל וכו': א"ל רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן
Und was ist die Schwierigkeit? Dass gelehrt wird: Rabbi Meir sagt: Auch eine gute Dattelpalme, Chazaw und Nikloss darf man Götzendienern nicht verkaufen. [Nur] eine gute Dattelpalme verkaufen wir nicht, aber eine schlechte Dattelpalme verkaufen wir? Wir haben doch gelernt: Man verkauft ihnen nichts, was mit dem Boden verbunden ist! Er sagte zu ihm: Was ist „eine gute Dattelpalme“? Früchte einer guten Dattelpalme. Und so sagte auch Raw Huna: Früchte einer guten Dattelpalme.
ומאי קשיא דקתני ר"מ אומר אף דקל טב חצב ונקלס אסור למכור לעובדי כוכבים דקל טב הוא דלא מזבנינן הא דקל ביש מזבנינן והתנן אין מוכרין להם במחובר לקרקע א"ל מאי דקל טב פירות דקל טב וכן אמר רב הונא פירות דקל טב
Chazaw ist Kaschba; Nikloss – als Raw Dimi kam, sagte er im Namen Rabbi Chama bar Josefs: Kurjatei. Abaje sagte zu Raw Dimi: Wir haben „Nikloss“ gelernt und wissen nicht, was es ist, und du sagst „Kurjatei“, und wir wissen es [auch] nicht – was hast du uns genützt? Er sagte zu ihm: Ich habe euch genützt: Denn wenn du dorthin gehst und ihnen „Nikloss“ sagst, wissen sie es nicht; sagst du ihnen „Kurjatei“, wissen sie es und zeigen es dir.
חצב קשבא נקלס כי אתא רב דימי א"ר חמא בר יוסף קורייטי א"ל אביי לרב דימי תנן נקלס ולא ידעינן מהו ואת אמרת קורייטי ולא ידעינן מאי אהנית לן א"ל אהנאי לכו דכי אזלת התם אמרת להו נקלס ולא ידעי אמרת להו קורייטי וידעי וקא מחוו לך:
MISCHNA: An einem Ort, wo man üblicherweise Kleinvieh an Götzendiener verkauft, verkauft man; an einem Ort, wo man üblicherweise nicht verkauft, verkauft man nicht. Und an keinem Ort verkauft man ihnen Großvieh, Kälber und Fohlen, unversehrte und gebrochene. Rabbi Jehuda erlaubt es bei einem gebrochenen [Tier], und Ben Betera erlaubt es beim Pferd.
מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמין ושבורין ר' יהודה מתיר בשבורה ובן בתירא מתיר בסוס:
GEMARA: Das heißt: Ein Verbot gibt es nicht, nur einen Brauch gibt es; wo man gewohnt ist, es zu verbieten, ist man daran gebunden, wo man gewohnt ist, es zu erlauben, ist man daran gebunden.
גמ׳ למימרא דאיסורא ליכא מנהגא הוא דאיכא היכא דנהיג איסור נהוג היכא דנהיג היתר נהוג
Man wies auf einen Widerspruch hin: Man stellt kein Vieh in die Herbergen von Götzendienern ein, weil sie der Unzucht [mit Tieren] verdächtig sind! Raw sagte: Wo man erlaubt hat zu verkaufen, hat man erlaubt, [das Vieh mit ihnen] allein zu lassen; wo man verboten hat, es allein zu lassen, hat man verboten zu verkaufen.
ורמינהי אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודין על הרביעה אמר רב מקום שהתירו למכור התירו לייחד מקום שאסרו לייחד אסרו למכור
Original: Avodah Zarah 14b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.