und hier haben sie einen Vers gefunden und ihn ausgelegt: Der Allbarmherzige hätte schreiben sollen: „Wenn vom Feld seines Kaufes, das nicht Feld seines Erbbesitzes ist“, oder auch: „das nicht Erbfeld ist“ – wozu „vom Feld seines Erbbesitzes“? Ein Feld, das nicht geeignet ist, Erbfeld zu werden; ausgenommen ist dieses, das geeignet ist, Erbfeld zu werden.
והכא קרא אשכח ודרשי לכתוב רחמנא אם משדה מקנתו אשר לא שדה אחוזתו אי נמי אשר לא שדה אחוזה מאי משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה:
„Die Kohanim und die Leviten heiligen jederzeit“ usw. Gut, „lösen aus“ war nötig, um [sie] von den Israeliten zu unterscheiden, die nur bis zum Jobeljahr auslösen; er lehrt uns, dass Kohanim und Leviten jederzeit auslösen. Aber „heiligen“ – warum gerade Kohanim und Leviten? Auch ein Israelit [heiligt jederzeit]!
הכהנים והלוים מקדישין לעולם וכו': בשלמא גואלין אצטריך לאפוקי מדישראל דלא פרקי אלא עד יובל קא משמע לן דכהנים ולוים גואלין לעולם אלא מקדישין מאי איריא כהנים ולוים אפי' ישראל נמי
Und wolltest du sagen: im Jobeljahr selbst – das passt nach Schmuel, der sagt, im Jobeljahr selbst werde es nicht heilig; [dann] lehrt er uns, dass Kohanim und Leviten jederzeit heiligen. Aber nach Raw – warum gerade Kohanim und Leviten? Auch ein Israelit!
וכי תימא בשנת היובל עצמה הניחא לשמואל דאמר בשנת היובל עצמה לא קדשה קמ"ל דכהנים ולוים מקדישין לעולם אלא לרב מאי איריא כהנים ולוים אפי' ישראל נמי
Und nach deiner Auffassung: Wozu „sowohl vor dem Jobeljahr als auch nach dem Jobeljahr“? Vielmehr: Weil er im ersten Teil „vor dem Jobeljahr und nach dem Jobeljahr“ lehrte, lehrte er auch im Schlussteil „sowohl nach dem Jobeljahr als auch vor dem Jobeljahr“.
ולטעמיך בין לפני היובל בין לאחר היובל למה לי אלא איידי דתנא רישא לפני היובל ולאחר היובל תנא סיפא נמי בין לאחר היובל בין לפני היובל
MISCHNA: Wer sein Feld zu einer Zeit heiligt, da das Jobeljahr nicht [in Geltung] ist, zu dem sagt man: Biete du als Erster! Denn die Eigentümer geben ein Fünftel [hinzu], alle anderen geben kein Fünftel.
מתני׳ המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל אומר לו פתח אתה ראשון שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש.
Es geschah mit einem, der sein Feld wegen dessen Schlechtigkeit heiligte. Man sagte zu ihm: Biete du als Erster! Er sagte: Es gehört mir für einen Issar. Rabbi Jose sagte: Dieser sagte nicht „für einen Issar“, sondern „für ein Ei“, denn Geheiligtes wird mit Geld und mit Geldeswert ausgelöst. Er sagte zu ihm: Es ist dir zugeschlagen. So verlor er einen Issar, und sein Feld war [wieder] vor ihm.
מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה אמרו לו פתח אתה ראשון אמר הרי היא שלי באיסר אמר רבי יוסי לא אמר זה באיסר אלא בביצה שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף אמר לו הגעתיך נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו:
GEMARA: „Wer sein Feld zu einer Zeit heiligt“ usw. „Man sagt“ – es wird doch gelehrt: „Man zwingt“! Was heißt „man sagt“? Auch [das bedeutet:] man zwingt. Und wenn du willst, sage ich: Zunächst sagt man es ihm; gehorcht er, so gehorcht er, und wenn nicht, zwingt man ihn.
גמ׳ המקדיש שדהו בשעה כו': אומרין והתניא כופין מאי אומרין נמי כופין ואיבעית אימא מעיקרא אומרין אי צאית צאית ואי לא כופין:
„Denn die Eigentümer geben ein Fünftel“ usw. Warum gerade [die Begründung], dass die Eigentümer ein Fünftel geben? Das ergibt sich doch schon daraus, dass es ihm lieber ist und er es [darum] auslöst; und ferner [daraus], dass das Gebot der Auslösung beim Herrn [liegt]!
שהבעלים נותנין חומש וכו': מאי איריא שהבעלים נותנין חומש תיפוק ליה דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה ועוד מצות גאולה באדון
Er sagt „eines und ferner“: Eines, dass es ihm lieber ist und er es auslöst, und ferner, dass das Gebot der Auslösung beim Herrn liegt, und ferner, dass die Eigentümer ein Fünftel geben usw.
חדא ועוד קאמר חדא דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה ועוד מצות גאולה באדון היא ועוד שהבעלים נותנין חומש כו':
„Es geschah mit einem, der sein Feld heiligte“ usw. Sollen wir sagen, dass sie darüber streiten: Rabbi Jose meint, Geldeswert gleicht Geld, und die Rabbanan meinen, Geldeswert gleicht nicht Geld?
מעשה באחד שהקדיש שדהו וכו': לימא בהא קמיפלגי דר"י סבר שוה כסף ככסף ורבנן סברי שוה כסף אינו ככסף
Wir halten doch fest, dass Geldeswert Geld gleicht! Vielmehr: Alle meinen, Geldeswert gleicht Geld, und hier streiten sie darüber, ob man mit etwas auslöst, dessen Fünftel keine Pruta wert ist. Der erste Tanna meint: Mit einem Issar, dessen Fünftel eine Pruta wert ist, lösen wir aus; und Rabbi Jose[meint]: Auch mit einem Ei lösen wir aus.
והא קי"ל דשוה כסף ככסף דכולי עלמא שוה כסף ככסף והכא בפודין בדבר שאין בחומשו שוה פרוטה קמיפלגי ת"ק סבר איסר דאיכא בחומשו שוה פרוטה פרקינן ורבי יוסי כביצה נמי פרקינן:
MISCHNA: Sagte einer: Es gehört mir für zehn Sela, und einer sagt: für zwanzig, und einer sagt: für dreißig, und einer sagt: für vierzig, und einer sagt: für fünfzig – tritt der von fünfzig zurück, pfändet man von seinen Gütern bis zu zehn; tritt der von vierzig zurück, pfändet man von seinen Gütern bis zu zehn;
מתני׳ אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר בעשרים ואחד אומר בשלשים ואחד אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים חזר בו של חמשים ממשכנין מנכסיו עד עשר חזר בו של ארבעים ממשכנין מנכסיו עד עשר
tritt der von dreißig zurück, pfändet man von seinen Gütern bis zu zehn; tritt der von zwanzig zurück, pfändet man von seinen Gütern bis zu zehn; tritt der von zehn zurück, verkauft man es zu seinem Wert und treibt den Fehlbetrag von dem von zehn ein.
חזר בו של שלשים ממשכנין מנכסיו עד עשר חזר בו של עשרים ממשכנין מנכסיו עד עשר חזר בו של עשר מוכרין אותו בשוויו ונפרעין משל עשר את המותר
Sagen die Eigentümer: für zwanzig, und jeder andere sagt: für zwanzig, so haben die Eigentümer den Vorrang, weil sie ein Fünftel hinzufügen. Sagte einer: Es gehört mir für einundzwanzig,
הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם אומרים בעשרים הבעלים קודמין מפני שהם מוסיפין חומש אמר אחד הרי היא שלי בעשרים ואחת
Original: Arakhin 27a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.