Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1Beweis 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Die Schätzung der Waisen [dauert] dreißig Tage, und die Schätzung des Heiligtums sechzig Tage – [das sind] die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Die Schätzung der Waisen sechzig Tage, und die Schätzung des Heiligtums neunzig Tage. Die Weisen aber sagen: Sowohl dieses als auch jenes sechzig Tage. Raw Chisda sagte im Namen von Awimi: Die Halacha ist: Die Schätzung der Waisen [dauert] sechzig Tage.
תנו רבנן שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שום היתומים ששים יום ושום ההקדש תשעים יום וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה ששים יום אמר רב חסדא אמר אבימי הלכה שום היתומים ששים יום
יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין ששים קאמרת או שלשים קאמרת אמר ליה ששים דיתומים או דהקדש אמר ליה דיתומים
Er sagte zu ihm: So sagte Raw Chisda: Von Awimi habe ich wegen dieser Lehre tüchtige Schläge eingesteckt. Will man [an aufeinanderfolgenden Tagen] ausrufen – dreißig fortlaufende [Tage];
אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתא בא להכריז רצופים שלשים
am Montag und am Donnerstag – sechzig. Und obwohl, wenn der Meister die Tage des Ausrufens zählt, es nur achtzehn Tage sind – da sich die Sache hinzieht, hören es die Leute.
בשני ובחמישי ששים ואע"ג דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה לא הוו אלא תמניסר יומי כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי
Raw Jehuda sagte im Namen von Rabbi Assi: Man befasst sich nicht mit den Gütern von Waisen, es sei denn, es fressen Zinsen an ihnen. Und Rabbi Jochanan sagt: Oder für eine Urkunde, in der Zinsen stehen, oder für die Ketubba einer Frau, wegen des Unterhalts.
אמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן ורבי יוחנן אומר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני
Und Rabbi Assi – was ist der Grund, dass er nicht ‚für die Ketubba einer Frau‘ sagt? Weil die Rabbanan ihm [dem Ehemann] ihren Arbeitsertrag [als Ausgleich für den Unterhalt] zugesprochen haben. Und der andere? Manchmal reicht er nicht aus.
ורב אסי מ"ט לא אמר לכתובת אשה דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה ואידך זימנין דלא ספקה
Wir haben gelernt: „Die Schätzung der Waisen [dauert] dreißig Tage, und die Schätzung des Heiligtums sechzig Tage, und man ruft [sie] morgens und abends aus.“ Womit befassen wir uns? Wollte man sagen, mit einem nichtjüdischen Gläubiger – fügt der sich etwa? Vielmehr gewiss mit einem jüdischen Gläubiger. Wenn er Zinsen nimmt – lassen wir ihn etwa [so verfahren]? Vielmehr, wenn er keine Zinsen nimmt, und doch lehrt er, dass man sich [damit] befasst!
תנן שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית אלא פשיטא בבעל חוב ישראל אי דקאכיל ריביתא מי שבקינן ליה ואלא דלא קאכיל ריביתא וקתני נזקקין
Recht hat Rabbi Jochanan, er bezieht es auf die Ketubba einer Frau. Für Rabbi Assi aber ist es schwierig. Rabbi Assi kann dir sagen: Und ist es für Rabbi Jochanan etwa befriedigend? Lassen wir etwa den Unterhalt, durch den [die Waisen] sicher Verlust erleiden, und ergreifen das Ausrufen, von dem wir nicht wissen, ob wir Gewinn bringen oder nicht?
בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא אמר לך רב אסי ולרבי יוחנן מי ניחא מי שבקינן מזוני דודאי קא מפסדא ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן
Das ist nicht schwierig: [Es geht um eine Frau], die ihre Ketubba vor Gericht einfordert, gemäß [der Lehre] von Raw Jehuda im Namen von Schmuel. Denn Raw Jehuda sagte im Namen von Schmuel: [Eine Frau], die ihre Ketubba vor Gericht einfordert, hat keinen Unterhalt.
הא לא קשיא בתובעת כתובתה בב"ד כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות
Wenn dem so ist, sollten wir uns [damit] doch nicht befassen! – Vielmehr: Da wir uns von Anfang an damit befasst haben, befassen wir uns damit auch am Ende.
אי הכי איזדקוקי לא מיזדקקינן לה אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא מיזדקקין לה לבסוף
Jedenfalls ist es für Rabbi Assi schwierig. – Tatsächlich [geht es] um einen nichtjüdischen Gläubiger, der es auf sich genommen hat, sich nach jüdischem Recht richten zu lassen.
מ"מ לרב אסי קשיא לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל
Komm und hör: Man treibt [Schulden] von den Gütern der Waisen nur aus dem schlechtesten Boden ein. Womit befassen wir uns? Wollte man sagen, mit einem nichtjüdischen Gläubiger – fügt der sich etwa? Vielmehr gewiss mit einem jüdischen Gläubiger. Wenn er Zinsen nimmt – lassen wir ihn etwa? Vielmehr, wenn er keine Zinsen nimmt, und doch lehrt er, dass man sich [damit] befasst!
ת"ש אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי צאית אלא פשיטא בבעל חוב ישראל אי אכיל ריביתא מי שבקינן ליה אלא דלא אכיל ריביתא וקתני נזקקין
Recht hat Rabbi Jochanan, er bezieht es auf die Ketubba einer Frau. Für Rabbi Assi aber ist es schwierig. Rabbi Assi kann dir sagen: Und ist es für Rabbi Jochanan etwa befriedigend? Wenn es um die Ketubba geht, weshalb gerade von Waisen? Sogar von ihm [dem Ehemann] selbst [treibt sie] aus dem schlechtesten Boden [ein]!
בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא אמר לך רב אסי ולרבי יוחנן מי ניחא אי כתובה מאי איריא מיתמי אפילו מיניה דידיה נמי בזיבורית
Jedenfalls ist es für Rabbi Assi schwierig. – Tatsächlich [geht es] um einen nichtjüdischen Gläubiger, der es auf sich genommen hat, sich nach jüdischem Recht richten zu lassen. – Wenn dem so ist, soll er auch keine Zinsen nehmen! – Er hat dieses auf sich genommen, jenes aber nicht auf sich genommen.
מ"מ לרב אסי קשיא לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל א"ה רבית נמי לא נישקול שקיבל לזו ולא קיבל עליו לזו
Komm und hör: „Unter der Bedingung, dass [der Erlös] der Frau für ihre Ketubba und dem Gläubiger für seine Schuld gegeben wird.“ Recht hat es beim Gläubiger, sowohl nach dem einen Meister als auch nach dem anderen Meister, wie wir erklärt haben.
ת"ש ע"מ ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו בשלמא בעל חוב בין מר ובין מר כדשנין
Womit befassen wir uns hier? Wenn der Schuldner [es vor seinem Tod] zugibt. – Jetzt, da du dazu gekommen bist: Alle [Fälle] auch, wenn der Schuldner es zugibt.
Meremar trieb einer Geschiedenen ihre Ketubba aus den Gütern von Waisen ein. Rabina sagte zu Amemar: Raw Jehuda sagte doch im Namen von Rabbi Assi: Man befasst sich nicht mit den Gütern von Waisen, es sei denn, es fressen Zinsen an ihnen. Rabbi Jochanan sagt: Oder für eine Urkunde, in der Zinsen stehen, oder für die Ketubba einer Frau, wegen des Unterhalts.
מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי א"ל רבינא לאמימר והאמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א"כ היתה רבית אוכלת בהן רבי יוחנן אומר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני
Raw Nachman sagte: Anfangs befasste ich mich nicht mit den Gütern von Waisen. Seit ich aber das gehört habe, was unser Kollege Raw Huna im Namen von Raw [sagte]: Waisen, die verzehren, was nicht ihnen gehört, sollen dem nachgehen, der sie zurückgelassen hat – von da an befasse ich mich [damit].
אמר רב נחמן מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו מכאן ואילך מיזדקקנא
Was war anfangs der Grund, [dass er sich] nicht [damit befasste]? Raw Papa sagte: Die Bezahlung eines Gläubigers ist ein Gebot, und Waisen sind nicht verpflichtet, ein Gebot zu erfüllen. Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, sagte: Sag, er hat ihm Geldbeutel als Pfand gegeben.
מעיקרא מאי טעמא לא אמר רב פפא פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לא בני מיעבד מצוה נינהו רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה
Was ist der Unterschied zwischen ihnen? Der Unterschied zwischen ihnen ist, wenn der Schuldner es zugibt; oder auch wenn man ihn gebannt hat und er in seinem Bann gestorben ist.
מאי בינייהו איכא בינייהו בשחייב מודה אי נמי שמתוה ומת בשמתיה
Von dort ließ man ausrichten: [Selbst] wenn man ihn gebannt hat und er in seinem Bann gestorben ist. Und die Halacha ist wie Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua.
שלחו מתם דשמתוה ומית בשמתיה והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
Original: Arakhin 22a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.