wegen des Gewürms. „Und manche sagen: Man darf nicht erweitern“ – manchmal hat man es anfangs nicht [recht] hergestellt und kommt dazu, es zu weiten. Raw Nachman trug im Namen Rabbi Jochanans vor: Die Halacha ist wie die „manche sagen“.
משום ריחשא וי"א אין מוסיפים זימנין דלא תקניה מעיקרא ואתי לארוחי ביה דרש רב נחמן משום רבי יוחנן הלכה כיש אומרים:
„Und sie stimmen überein, dass man ein altes Loch von vornherein durchstoßen darf.“ Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Das gilt nur an einer Stelle, die zum Bewahren gemacht ist, aber [an einer Stelle] zum Verstärken ist es verboten. Wie ist es „zum Bewahren“, wie ist es „zum Verstärken“? Raw Chisda sagte: Oberhalb des Weins – das ist zum Bewahren; unterhalb des Weins – das ist zum Verstärken. Rawa sagte: Auch unterhalb des Weins ist es zum Bewahren; und wie ist es „zum Verstärken“? Zum Beispiel, wenn es unterhalb der Hefe durchbohrt wurde.
ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה: אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק אסור היכי דמי לשמר היכי דמי לחזק א"ר חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין זהו לחזק רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים
Abaje sagte zu Rawa: Es wird gelehrt, was dich stützt: Ein verschlossenes Haus hat vier Ellen; hat man seine Pfosten durchbrochen, hat es keine vier Ellen. Ein verschlossenes Haus macht nicht alles ringsum unrein; hat man seine Pfosten durchbrochen, macht es alles ringsum unrein.
א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו
Ein Rohrstück [als Ausguss] – Raw verbot es, und Schmuel erlaubte es. Es von vornherein abzuschneiden – darüber streitet niemand, dass es verboten ist; es wieder einzusetzen – darüber streitet niemand, dass es erlaubt ist. Worüber sie streiten: wenn es geschnitten, aber nicht hergerichtet ist. Wer verbietet: Wir verordnen, damit man nicht dazu komme, von vornherein abzuschneiden; und wer erlaubt: Wir verordnen nicht.
גובתא רב אסר ושמואל שרי מחתך לכתחלה דכ"ע לא פליגי דאסור אהדורי דכ"ע לא פליגי דשרי כי פליגי דחתיכה ולא מתקנא מאן דאסר גזרינן דילמא אתי למיחתך לכתחלה ומאן דשרי לא גזרינן
Das ist wie [ein Streit von] Tannaim: Man darf am Feiertag kein Röhrchen schneiden, und es ist unnötig zu sagen am Schabbat. Fiel es heraus, so setzt man es (nicht) am Schabbat wieder ein, und es ist unnötig zu sagen am Feiertag. Und Rabbi Joschija ist nachsichtig.
כתנאי אין חותכין שפופרת ביו"ט וא"צ לומר בשבת נפלה (אין) מחזירין אותה בשבת ואין צריך לומר ביו"ט ור' יאשיה מיקל
Worauf [bezieht sich]Rabbi Joschija? Wenn du sagst, auf den Anfangssatz – man stellt doch ein Gerät her! Vielmehr auf den Schlusssatz – auch der erste Tanna erlaubt es ja! Vielmehr ist zwischen ihnen [der Fall], wenn es geschnitten, aber nicht hergerichtet ist: Der eine Meister ist der Ansicht, wir verordnen, und der andere Meister ist der Ansicht, wir verordnen nicht. Raw Schischa, der Sohn Raw Idis, trug im Namen Rabbi Jochanans vor: Die Halacha ist wie Rabbi Joschija.
ר' יאשיה אהייא אילימא ארישא הא קמתקן מנא אלא אסיפא ת"ק נמי מישרא קשרי אלא דחתיכה ולא מתקנא איכא בינייהו מ"ס גזרינן ומ"ס לא גזרינן דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דר' יוחנן הלכה כר' יאשיה:
„Und war es durchbohrt“ usw. Fett – Raw verbot es, und Schmuel erlaubte es. Wer verbietet: Wir verordnen wegen des Wachses; und wer erlaubt: Wir verordnen nicht. Raw Schmuel bar bar Chana sagte zu Raw Josef: Ausdrücklich hast du uns im Namen Raws gesagt: Fett ist erlaubt.
ואם היתה נקובה וכו': מישחא רב אסר ושמואל שרי מאן דאסר גזרינן משום שעוה ומאן דשרי לא גזרינן אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן משמיה דרב מישחא שרי
Tawut Rischba sagte im Namen Schmuels: Dieses Myrtenblatt [als Ausguss] ist verboten. Was ist der Grund? Raw Jemar aus Difti sagte: Eine Verordnung wegen einer Rinne. Raw Aschi sagte: Eine Verordnung, damit man nicht [ein Blatt] abreiße. Was ist zwischen ihnen [der Unterschied]? Der Unterschied ist bei solchen, die abgerissen und bereitgelegt sind.
אמר טבות רישבא אמר שמואל האי טרפא דאסא אסור מ"ט רב יימר מדפתי אמר גזירה משום מרזב רב אשי אמר גזירה שמא יקטום מאי בינייהו איכא בינייהו דקטים ומנחי
Ein Kissen [in einem Karmelit] – Raw verbot es, und Schmuel erlaubte es. Bei weichen [Kissen] streitet niemand, dass es erlaubt ist; bei harten streitet niemand, dass es verboten ist. Worüber sie streiten: bei mittleren. Wer verbietet: Es sieht aus wie eine Last; und wer erlaubt: Es sieht nicht aus wie eine Last.
בי סדיא רב אסר ושמואל שרי ברכין דכולי עלמא לא פליגי דשרי בקשין דכ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי במיצעי מאן דאסר מיחזי כמשוי ומאן דשרי לא מיחזי כמשוי
Und diese [Lehre]Raws wurde nicht ausdrücklich gesagt, sondern aus einer Folgerung wurde sie gesagt: Raw kam an einen gewissen Ort, wo er keinen Platz hatte. Er ging hinaus und setzte sich in einen Karmelit. Man brachte ihm ein Kissen, und er setzte sich nicht [darauf]. Wer es sah, meinte, weil ein Kissen verboten ist. Doch dem ist nicht so; denn Raw ließ ausrufen: Ein Kissen ist erlaubt. Und aus Ehrerbietung gegenüber unseren Lehrern setzte er sich nicht darauf. Und wer sind sie? Raw Kahana und Raw Assi.
והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דרב איקלע לההוא אתרא דלא הוה ליה רווחא נפק יתיב בכרמלית אייתו ליה בי סדיא לא יתיב מאן דחזא סבר משום דבי סדיא אסור ולא היא דרב אכרוזי מכריז בי סדיא שרי ומשום כבוד רבותינו לא ישב עליו ומאן נינהו רב כהנא ורב אסי:
MISCHNA: Man darf eine Speise in die Zisterne geben, damit sie bewahrt bleibt, und das gute Wasser in das schlechte, damit es abkühlt, und das kalte in die Sonne, damit es warm wird. Wem seine Kleider unterwegs ins Wasser gefallen sind, der geht in ihnen und braucht keine Bedenken zu haben. Ist er zum äußeren Hof gelangt, breitet er sie in der Sonne aus, aber nicht vor den Leuten.
מתני׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם:
„Und das gute Wasser in das schlechte.“ Das ist doch selbstverständlich! – Der Schlusssatz war ihm nötig: „Und das kalte in die Sonne.“ Auch das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, wir verordnen, damit man nicht dazu komme, [es] in heiße Asche einzuhüllen; das lehrt er uns.
ואת המים היפים ברעים: פשיטא סיפא איצטריכא ליה ואת הצונן בחמה הא נמי פשיטא מהו דתימא ניגזור דילמא אתי לאטמוני ברמץ קמ"ל:
„Wem [seine Kleider] gefallen sind“ usw. Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Überall, wo die Weisen [etwas] wegen des Anscheins verboten haben, ist es sogar in den innersten Kammern verboten. – Wir haben gelernt: „Er breitet sie in der Sonne aus, aber nicht vor den Leuten“! – Das ist [ein Streit von] Tannaim, denn es wird gelehrt: Er breitet sie in der Sonne aus, aber nicht vor den Leuten; Rabbi Elieser und Rabbi Schimon verbieten es.
מי שנשרו וכו': אמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור תנן שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם תנאי היא דתניא שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ר"א ור"ש אוסרין
Original: Shabbat 146b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.