[Gemeint ist es] wie bei Rabba, denn Rabba sagte: „Gestohlen“ – durch einen bewaffneten Räuber; „verloren“ – dass sein Schiff im Meer versank.
כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים
Bawa Mezia 29b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist wie Rabbi Tarfon. Rachawa hatte etwas Geld von Waisen in der Hand. Er kam vor Raw Josef und sagte zu ihm: Darf man es benutzen? Er sagte zu ihm: So sagte Raw Jehuda im Namen Schmuels: Die Halacha ist wie Rabbi Tarfon.
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון
Abaje sagte zu ihm: Wurde dazu nicht gesagt: Rabbi Chelbo sagte im Namen von Raw Huna: Das wurde nur vom Erlös eines Fundes gelehrt, da er sich damit gemüht hat; nicht aber von gefundenem Geld, mit dem er sich nicht gemüht hat. Und diese [Gelder] gleichen gefundenem Geld! Er sagte zu ihm: Geh, man lässt mich nicht, es dir zu erlauben.
א"ל אביי ולאו אתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:
MISCHNA: Findet er Bücher, so liest er in ihnen einmal in dreißig Tagen; und wenn er nicht lesen kann, rollt er sie [auf und zu]. Er darf aber nicht [Stoff], den er noch nie gelernt hat, darin lernen, und kein anderer darf mit ihm [zugleich] lesen.
מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו
Findet er ein Gewand, so schüttelt er es einmal in dreißig Tagen aus und breitet es zu dessen Nutzen aus, nicht aber zu seinem eigenen Ansehen.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו
Silbergeräte und Kupfergeräte benutzt er, wie es ihnen zuträglich ist, aber nicht so, dass sie sich abnutzen. Goldgeräte und Glasgeräte berührt er nicht, bis Elia kommt.
כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו
Findet er einen Sack oder einen Korb oder irgendetwas, das [er] gewöhnlich nicht aufzuheben pflegt, so hebe er es nicht auf.
מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:
GEMARA: Schmuel sagte: Wer Tefillin auf der Straße findet, schätzt ihren Wert und legt [das Geld] sofort beiseite.
גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר
Rabina wandte ein: „Findet er Bücher, so liest er in ihnen einmal in dreißig Tagen; und wenn er nicht lesen kann, rollt er sie.“ Er rollt sie – ja; ihren Wert schätzen und [das Geld] beiseitelegen – nein! Abaje sagte: Tefillin findet man bei Bar Chawu häufig, Bücher findet man nicht häufig.
מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי
Die Rabbanan lehrten: Wer von seinem Nächsten eine Torarolle entleiht, darf sie nicht an einen anderen verleihen. Er öffnet sie und liest darin, nur darf er nicht [Stoff], den er noch nie gelernt hat, darin lernen, und kein anderer darf mit ihm [zugleich] lesen.
ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו
Und ebenso, wer eine Torarolle bei seinem Nächsten in Verwahrung gibt: [Dieser] rollt sie alle zwölf Monate; er öffnet sie und liest darin. Hat er sie aber eigens dafür geöffnet, ist es verboten. Symmachos sagt: Bei einer neuen [Rolle] dreißig Tage, bei einer alten zwölf Monate. Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Bei der einen wie bei der anderen zwölf Monate.
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש:
Der Meister sagte: „Wer von seinem Nächsten eine Torarolle entleiht, darf sie nicht an einen anderen verleihen.“ Warum gerade eine Torarolle? Doch auch alle anderen Dinge! Denn Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Hier hat Rabbi gelehrt: Ein Entleiher ist nicht berechtigt zu verleihen, und ein Mieter ist nicht berechtigt zu vermieten.
אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ס"ת אפי' כל מילי נמי דאמר ר"ש בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר
Die Torarolle war ihm nötig: Man könnte meinen, es sei einem Menschen recht, dass mit seinem Eigentum ein Gebot erfüllt wird; daher lehrt es uns [das Gegenteil].
ס"ת איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קמ"ל
„Er öffnet sie und liest darin“ – das ist doch selbstverständlich! Wozu sonst hat er sie von ihm entliehen? Der Schlusssatz war ihm nötig: „nur darf er nicht [Stoff], den er noch nie gelernt hat, darin lernen“.
פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה
„Und ebenso, wer eine Torarolle bei seinem Nächsten in Verwahrung gibt: [Dieser] rollt sie alle zwölf Monate; er öffnet sie und liest darin.“ Was hat er damit zu tun? Und weiter: „Hat er sie aber eigens dafür geöffnet, ist es verboten“ – du hast doch gesagt: „Er öffnet sie und liest darin“! So meint er es: Wenn er sie beim Rollen öffnet und darin liest, ist es erlaubt; hat er sie eigens dafür geöffnet, ist es verboten.
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור
„Symmachos sagt: Bei einer neuen [Rolle] dreißig Tage, bei einer alten zwölf Monate. Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Bei der einen wie bei der anderen zwölf Monate.“ Rabbi Elieser ben Jakob ist doch dasselbe wie der erste Tanna! Sage vielmehr: Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Bei der einen wie bei der anderen dreißig Tage.
סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש ר"א בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא ר' אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום:
„Er darf aber nicht [Stoff], den er noch nie gelernt hat, darin lernen, und kein anderer darf mit ihm [zugleich] lesen.“ Dagegen wurde ein Widerspruch erhoben: Er darf nicht einen Abschnitt lesen und ihn wiederholen, und er darf darin nicht einen Abschnitt lesen und übersetzen, und er darf darin nicht mehr als drei Spalten öffnen, und drei Menschen dürfen nicht in einem Band lesen. Zwei aber lesen [zugleich]!
אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו: ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר מג' דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין
Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier [geht es] um ein und dasselbe Thema, dort um zwei verschiedene Themen.
אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים:
„Findet er ein Gewand, so schüttelt er es einmal in dreißig Tagen aus.“ Heißt das, dass das Ausschütteln ihm gut tut? Rabbi Jochanan sagte doch: Wer einen geschickten Weber in seinem Haus hat, soll sein Gewand jeden Tag ausschütteln! Man sagt: Jeden Tag schadet es ihm, einmal in dreißig Tagen tut es ihm gut.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום: למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה
Wenn du willst, sage ich: Das ist kein Widerspruch: Das eine [spricht] von einer Person, das andere von zwei.
איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי
Wenn du willst, sage ich: Das ist kein Widerspruch: Das eine [spricht vom Ausschütteln] mit der Hand, das andere mit einem Stock.
איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא
Wenn du willst, sage ich: Das ist kein Widerspruch: Das eine [spricht] von einem aus Wolle, das andere von einem aus Leinen.
איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא
Rabbi Jochanan sagte: [Lieber] einen Becher von Zauberern als einen Becher lauwarmen [Wassers]. Und das haben wir nur von Metallgefäßen gesagt; bei Tongefäßen aber macht es uns nichts aus. Und auch bei Metallgefäßen haben wir es nur gesagt, wenn [das Wasser] nicht aufgekocht ist; ist es aber aufgekocht, macht es uns nichts aus. Und wir haben es nur gesagt, wenn man keine Gewürzkräuter hineingeworfen hat; hat man aber Gewürzkräuter hineingeworfen, macht es uns nichts aus.
א"ר יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה:
Und Rabbi Jochanan sagte: Wem sein Vater viel Geld hinterlassen hat und wer es durchbringen will, der kleide sich in Leinengewänder, gebrauche Glasgeräte, dinge Arbeiter und setze sich nicht zu ihnen. „Er kleide sich in Leinengewänder“ – in römisches Leinen; „er gebrauche Glasgeräte“ – weißes Glas; „er dinge Arbeiter und setze sich nicht zu ihnen“ – das ist zu deuten
וא"ר יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא
Original: Bava Metzia 29b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.